בדיוק מי שלא צריכים

 לסטנלי פישר היו שתי תקופות זוהר שביניהן בור שחור.  תקופת הזוהר הראשונה היתה כאשר חבר למיכאל ברונו, לימים נגיד בנק ישראל, בפיתוח ויישום השקפה איך לטפל באינפלציה בוערת. (היום עם 2% לשנה יש המלינים על "גל התייקרויות". תחשבו מה היה כאשר חיינו עם  400%). ברונו ופישר דחו את המתכון השמרני של קיצוצים תקציביים כמזור בלעדי למחלה והמירו אותו בתוספת חברתית: פיקוח ציבורי על מחירים, שכר והכנסות. לא סוציאליזם, לא עלינו. רק הבנה שאורתודוכסיה כלכלית כמוה כאורתודוכסיה דתית – משהו מהעולם הישן.

שתפו:

קרא עוד

אקטיביזם שיפוטי מופרך

חבר חובב הליכה מתלונן חודשים ארוכים על כך שהרבה מאוד אזרחים מחנים את מכוניותיהם על המדרכה. העניין מקשה עליו קצת אך מקשה הרבה על אנשים ההולכים עם עגלות ונאלצים לרדת לכביש. בצר לו פנה לעיריית ירושלים ובמחלקה המטפלת באכיפה נמסר לו כי העירייה אוכפת את החוק (האוסר חניה על המדרכה) באופן סלקטיבי – תלוי ברחוב. ברחובות שבהם אין חניה בכביש נוהגת העירייה במתירנות אכיפתית. אך דווקא הרחובות האלה הם המבוקשים יותר.

בקיצור: שלחו אותו הביתה.

שתפו:

קרא עוד

סיפור על 140 שקל

לממשלה, ובמיוחד לשר האוצר יאיר לפיד, יש עניין רב במצגי שווא. סיסמת  "שתי מדינות" שהיתה בעבר נחלת השמאל (חד"ש ומרצ) אומצה על ידי מפלגת העבודה -  מה שלא הפריע למפלגה הזו להתנער ממימוש העניין בכל פעם שהיתה הזדמנות כזו. נתניהו, בלופר לא קטן בעצמו, אימץ  את חזון "שתי המדינות" ובמקביל פועל למנוע כל התקדמות  בעניין. וגם לפיד שנשבע ברעיון שתי המדינות במהלך מערכת הבחירות, מזמר היום זמירות אחרות.

 אבל מה חשובה המציאות  אל מול הסיסמא?

שתפו:

קרא עוד

60%

 אלמלא הפסטיבל שערך לעצמו קים איל פרס, היתה חגיגת הגז מעוררת הדים גדולים יותר. ישבו להם שלושת המחליטים (נתניהו, שלום ולפיד) ולצידם הגורו האדמו"ר (פישר) ובישרו לכל המעוניין כי 60% מכלל הגז הטבעי שנמצא יישארו לצריכה בישראל ורק 40% ייועדו לייצוא. בכך צומצמה כמות הגז המיועדת ליצוא בהשוואה להמלצות ועדת צמח – וועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה.

ואולי היה על מה לשמוח אילו  היה מדובר ביצוא אחוזים. מאחר ומדובר בגז טבעי – משקרים אותנו.

שתפו:

קרא עוד

סכיזופרניה אקוטית

הממצאים בהחלט מפתיעים. יותר מ 90% מהציבור סבורים  שזכות העובדים להתאגד. כ – 80% מאמינים  שזכות השביתה חשובה וזאת על אף ההתבכיינות הקבועה של ערוצי  הטלוויזיה  אם וכאשר קודש קודשי הנתב"ג נסגר עקב סכסוך עבודה. נכון שלא נמצא קשר סיבתי אבל התמיכה בהתאגדות עובדים  ובהשתייכות אליה  עולה עם גידול ההכנסה עד 20,000 שקל לחודש. אבל גם שליש מבעלי הכנסה גבוהה יותר חברים באיגוד מקצועי בהשוואה לשיעורים פחותים בהרבה אצל המשתכרים פחות מ - 7,000 שקל לחודש.

שתפו:

קרא עוד

מבט אחר

1.    נמלי הים (א)

אלה תפסו כותרת השבוע בעקבות הממצאים על עסקיו הפרטיים של יו"ר עובדי נמל אשדוד, אלון חסן. זה נשמע איום ונורא שעובד של הנמל עושה עסקים פרטיים מהצד עם המעסיק שלו. אבל זה נורא רק מצד העובדים. מבחינתם, אם היו עסקים כאלה, האיש מועל בשליחותו וטוב שהישעה עצמו ויהיה טוב יותר אם יתפטר.

אבל מצד המעסיק? מה זה שונה מכל עיסקה של "בעל עניין"? ככל שידוע רק הפינה הזו בתקשורת מתנגדת בחריפות לעיסקות בעלי עניין בתאגידים ציבוריים. כל השאר חושבים שזה תקין, במגבלה של הגוף המוסמך לאשר אותן. אז מה יש להם להלין על חסן את סיטרמן את סגיס (שני האחרונים מנהלים את הנמל). הם נוהגים כדנקנר המצוי.

שתפו:

קרא עוד

קפד ראשו

ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, שיגר לא מכבר מכתב לחברי הלשכה ובו בישר כי  יתנגד להצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית שמבקשת להגביל את שכר הטירחה של עורכי דין בעסקות מכירת דירה מקבלן, לחצי אחוז או 5,000 שקל לפי הסכום הנמוך יותר.

ברזילי מסביר כי הצעת החוק, שעברה בכנסת בקריאה טרומית, פוגעת בחופש העיסוק של עורכי דין, בחופש ההתקשרות שלהם ועלולה להביא לכך שרבבות עורכי דין ייאלצו להפסיק לייצג קבלנים. לבסוף מסביר האיש כי מבחינה טכנית מנסה שטרית לעקוף את כללי לשכת עורכי הדין הקובעים כי הלשכה היא שמטפלת בנושא שכר הטירחה.

שתפו:

קרא עוד

תגידו, אתם משוגעים?

השינוי העיקרי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נעשה ב – 1997 על ידי ממשלת נתניהו הראשונה. אז הוגדלו, במידה ניכרת, תשלומים שנגבו מחולים עבור ביקור אצל רופא, תרופות, מכונים וטיפולים שונים. זה היה השלב הראשון בהפרטת הבריאות ואין זה מפתיע שממשלת נתניהו הנוכחית מקימה בימים אלה בית חולים ציבורי שבו רבע מהפעילות תהיה פרטית, תמורת תשלום כמובן.

שתפו:

קרא עוד

שרת המחלות

לפני כמה שבועות התגלו שרידי (מה זה? מאובן?) נגיף פוליו בביוב של באר שבע. משרד הבריאות הוצף בפניות של אזרחים מודאגים שבין השאר תהו אם צריך  להרתיח את המים לשימוש ביתי.  סמוך לאותו אירוע הוציא משרד הבריאות אזהרה מפני "התפרצות חצבת בבריטניה ובעיקר באנגליה... (ההתפרצות) בולטת באוכלוסייה היהודית-חרדית". המשרד המליץ לכל הנוסעים לשם לוודא שילדיהם חוסנו.  כל זה לא הפריע לשרת הבריאות, יעל גרמן, להודיע כי היא מתנגדת לתמריץ החוקי לחיסון ילדים שיופעל  ב 1 ליולי השנה.

שתפו:

קרא עוד

המדינה שלא תהיה

פירסום הפרוטוקולים של "ועדת צמח" עורר כצפוי, שוב, את הוויכוח על יצוא הגז. הממשלה אמורה להחליט בעניין כמו גם בשאלה מה יהיה שיעור המס שיושת על הגז. כבר פרסמתי בפינה הזאת את עמדתי בסוגיה. הפעם הדיון הוא לא  בהיבט הכלכלי אלא במחשבה שמאחורי עמדת האוצר. שאול מרידור, למשל.

שתפו:

קרא עוד

לימור לבנת ושלושת הקופים

בימים אלה, כשאף שר מהממשלה הקודמת לא מכיר באחריותו לגרעון הענק בתקציב, אני מבקש להביא לכם כדוגמא, את סיפור הפרוטוקולים של ממשלת ישראל מחודש דצמבר 2012. לא כולם. רק אלה שעוסקים בכסף.  הנה רשימה של החלטות כספיות שקיבלה הממשלה:

שתפו:

קרא עוד

דיור אנטי ציבורי

בין אם הידיעה רצינית  ובין אם היא בלון ניסוי שמפריח הספינאי לפיד, יש עניין להתעסק בנושא: הדיור הציבורי. על פי הידיעה ב"הארץ" שר האוצר החליט לבטל את חוק הדיור הציבורי – מהחוקים היחידים שהצליח השמאל  להעביר מאז נחקק חוק הבריאות הממלכתי מ – 1994  - ואחר כך חזר בו.

שתפו:

קרא עוד

המפעל לייצור בועות

על פי החוק על בנק ישראל לפעול ל"יציבות מחירים". הממשלה מגדירה את היציבות הזו  כאינפלציה של 1-3% לשנה. ובממוצע – 2%. למה אינפלציה בכלל? כי הסכנות הכרוכות  בירידת מחירים  גדולות בהרבה מהסכנה הצפויה מקצת אינפלציה. כאשר מחירים יורדים אנשים נוטים לדחות קניות, בצפייה למחיר עתידי נמוך עוד יותר, וכך,  לפי כללי ההתנהגות המקובלים בעדר, יש סכנה שהכלכלה תיכנס למיתון.

שתפו:

קרא עוד