גדעון עשת

  בדיון בבג"צ בדבר חוקיות חוק ההשתמטות, זה שאושר בכנסת למניעת מעצרם של סרבני גיוס חרדים, הופיע עו"ד נתן רוזנבלט המייצג את עמותת "אמת ליעקב בישראל" ובפיו הטענה הבאה: "אנחנו יודעים שיש מלחמה ושצריכים אותנו ומה זה מלחמת מצווה, אבל   האדם החרדי לא יכול להתגייס גם אם הוא רוצה, כי התורה אוסרת עליו   להתגייס כל זמן שהעניינים לא מוסדרים ואי אפשר לצאת מהצבא חרדי ואין הוראה מגדולי ישראל שמותר להתגייס . אנחנו בבעיה. כי כשעוצרים אדם, הוא לא יכול לקיים מצוות . האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני דילמה אם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או בקול החוק? "

  אדם קם בבוקר ושומע ברדיו את הודעת הנשיא טראמפ על הסכם עם החמאס למסירת נשקו למועצת השלום ונסיגת ישראל מרצועת עזה. האיש, בן 45, חבר ליכוד מסור וביביסט מוצהר, לא יודע את נפשו. מה זה, הוא תוהה, נתניהו (שוב) מתנתק מעזה מכורתנו. ברוב ייאושו הוא מבקש לשים קץ לחייו. האם הוא יכול?

  על פי הדיווח , מנכ"ל משרד הפנים (מינוי של ש"ס) החליט להגדיל את ההנחה בארנונה למשפחות עניות קטנות. הוא עשה זאת כדי לעמוד בתנאי משרד המשפטים, שמצא כי ההטבה הקודמת נתנה יותר מדי למשפחות גדולות, המאפיינות את האוכלוסיה החרדית. בהגדלת ההנחה למשפחות קטנות צומצם לכאורה העוול, אך מאחר שכמקובל, משפחה גדולה מתחילה כקטנה, החרדים יזכו גם כאן. העיתון הגדיר את המהלך קומבינה.

  בדומה לאסטרואיד, רגע לפני שפגע בכדור הארץ וחיסל את הדינוזאורים, כך מתקרב אסון שינחת עלינו או-טו-טו, בעוד שלוש שנים. לאסטרואיד הממשי נמצא בינתיים פתרון: כשיגיע לטווח הראוי ישגרו אליו טילים בליסטיים שיסיטו אותו בשתי מעלות. על הפתרון לאסון החדש המתקרב דנים עדיין.

  כותרת ב"הארץ" השבוע הודיעה על "מחטף התקציב". זאת בעקבות אישור תקציב הממשלה ל־2026 בהצבעה בכנסת. מחטף, מושג שלילי בעליל, מקורו בעסקה בין המפלגות החרדיות וראש הממשלה ולפיה יועברו סכומים גדולים למגזר החרדי תמורת הצבעתם בעד התקציב. בכך נמנע מצב שבו היעדר תקציב היה מביא לבחירות מוקדמות. הנה ניחוש: בחישוב ההוצאה לנפש, הכסף שהועבר ויועבר לחרדים לא מגיע לקרסולי מה שממשלות מפלגת העבודה העבירו לקיבוצים ולמושבים.

  לפני עשרות שנים פירסמו דניאל צידון ויונה רובינשטיין, שני פרופסורים צעירים לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובשיקגו, מחקרים על הקשר שבין ההכנסה של מבוגרים להשכלה ולהכנסה של הוריהם כאשר אותם מבוגרים היו ילדים. הממצאים העיקריים היו שההכנסה של ההורים לא רלוונטית להישגי הילדים וכי השכלת ההורים היא הקובעת ובמיוחד –לאותה עת – שהשכלת האישה חשובה לפחות כמו הגבר וזאת בניגוד לטענת ספר תהילים ש"כבודת בת מלך פנימה". להפך: החוצה. השכלת האם היא הרלוונטית להישגי הילדים לכשיתבגרו.

  ארכיאולוגיה קולינרית. עד לפני כ־50 שנה האנגליות של תושבי האיים הבריטים נשענה על שני יסודות: המלוכה וארוחת הבוקר. הארוחה כללה ביצה עין (לפעמים מבושלת במים רותחים), עגבניה (תמיד מבושלת), שעועית אפויה, נקניקיות, פרוסות שומניות מבשר חזיר, פטריות, פודינג שחור (שבולת שועל מבושלת בדם) וטוסט מקמח לבן.   פרט לצמחוניים כמעט כולם   אכלו את הגועל נפש הזה מדי יום. עתה, וכמו הכדורגל אנגלי, גם ארוחת הבוקר האנגלית בדרך לסוף חייה.

  מאז שהתפרסם תחילה כעיתונאי, ולאחר מכן כשנעשה פוליטיקאי, חשבתי שיאיר לפיד (יש עתיד) הוא התגלמות הריק, הלא־כלום. כאשר כיהן כשר אוצר התברר שטעיתי. מהריק נפלט נאד. היה זה בצורת ההצעה לבטל מע"מ על רכישת דירה. עברו כמה שנים והשבוע שוחררה עוד נפיחה: מי שלא מתגייס לא יוכל להצביע בבחירות לכנסת.

  " הגיע הזמן להניח לסוגיית גיוס החרדים. הם לא יתגייסו, לא עכשיו ולא בעתיד הקרוב, וצריך לוותר על זה. ההתנגדות לגיוס כיום היא הגדולה ביותר שהיתה, והחרדים מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי והתקציבי. ההנהגה החרדית לקחה בחשבון שבעקבות זאת היא לא תשב בממשלות עתידיות ויישללו מבוחריהם תקציבים וכו'. מי שחושב שהוא מאיים על החרדים שלא יישבו בקואליציה — לא מכיר אותם. כרגע הגיוס הוא עגל הזהב, והם לא יחטאו . ... אם יש חובת שירות — היא נאכפת. אם יש פטור — הוא מעוגן בחוק, לא בדיל פוליטי" . הכותבת בקטע לעיל היא אושר סניור, חרדית בעבר וחילונית בהווה. דבריה מובאים כאן כדי להדגים שצרות האופק, שלטענתה מאפיינת את החרדים, לא פוסחת על חילוניים.

  לפני שנים נתקלתי לראשונה בביטוי "גילוי נאות" שכתב עיתונאי בתחום הפיננסי במאמר על הבורסה בניו יורק. מה שהיה "נאות" הוא הגילוי שהכותב בעל מניות הנסחרות באותה בורסה. הרבה יותר נאות היה אם הוא היה נמנע מכתיבה בעניין. גם לי גילוי נאות: ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה הוא מטרד חביב. הוא היה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר כאשר השר "שלו" – יאיר לפיד – המליץ לממשלה לפטור ממע"מ רכישת דירה. אני לא יודע על עובד מדינה אחר שעשה צעד פומבי ואמיץ כזה.

  לפני כשנה פירסמה רשות המסים את מחקרם של עופר רז־דרור ועופר כהן "ה 1%" שבדק את מצבם של מי שהכנסתם היתה 1.4 מיליון שקל ויותר לשנה. מבחינת הבלוג הזה, הממצא המרכזי שמצאו הוא שבקרב האחוזון דנן ככל שההכנסה עולה שיעור המס יורד. למרות ששיעור מס הכנסה הכי גבוה הוא 50% (מהכנסה של 720 אלף לשנה), דיירי המאיון העליון משלמים בממוצע 26%. מהו סכום מס בריאות על הכנסה של 50,000 שקל? 2415 שקל (= 4.8%).   מהו סכום מס בריאות למי שהכנסתו 100,000 שקל? נכון, 2415 שקל (= 2.4%). למה? ככה.

  מפלגת הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים. עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה . הישראלים מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך, במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה, או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.

השבוע פורסם דו"ח בנק ישראל ל־2024 ובו שתי המלצות מרכזיות לקראת 2026. הראשונה היא שחשוב לגייס גברים חרדים לצבא. למה לא גם נשים דתיות, פלסטינים אזרחי ישראל מכל מגדר ויהודיות עם ילדים? ככה.

  אנחנו ב־2003. ראש הממשלה אריאל שרון משחק בכסאות מוסיקליים ומושיב את בנימין נתניהו על כסא שר האוצר במקום סילבן שלום. הגירעון של הממשלה נתפס כגדול מדי על ידי מרבית הכלכלנים העוסקים בתחום המקרו־כלכלה. גם בנק ישראל הציע לטפל בעניין, ונתניהו עשה כמבוקש. תמיד במצב עניינים כזה עולה השאלה על המינון ועל מי חוטף בעיטה בישבן. נתניהו מחליט שאת הבעיטה יחטפו אנשים שלא עובדים, וחתך את "קיצבאות הילדים" (שם מטעה לכסף שמקבלים הורים) ואת הקיצבה להבטחת הכנסה שמשולמת לאנשים עם מוגבלויות ובעלי הכנסה נמוכה. מאז נתניהו התקפל מכל מהלכיו.

  לפני כ־20 שנה פגשתי את הסטטיסטיקן הממשלתי דאז והפרופסור לכלכלה שלמה יצחקי בכנס שעסק בהתחלקות ההכנסה ובעוני.   ישבנו בקצה האולם, וכשהתחיל להיות משעמם יצחקי לחש באוזני "בשיטה שבה אנחנו מודדים עוני תמיד יהיו בישראל 20% עניים". בהתחלה חשבתי שהוא מקנא בכלכלני הביטוח הלאומי על כך שהם, ולא הסטטיסטיקן הממשלתי, מחשבים את ממדי העוני. אבל השבוע פורסם דו"ח העוני ל־2023, והתברר שיצחקי צדק.

  לא מכבר קראתי כי ב"סעיף הסיעוד של הביטוח הלאומי יש גירעון אקטוארי של 170 מיליארד שקל". האם ב- 1 לינואר 2025 יעצרו את הכסף לכ- 350,000 מקבלי קיצבת הסיעוד? קיצבת סיעוד משולמת לזכאים על ידי הביטוח הלאומי מכוח חוק. לעומת זה, ביטוח סיעודי הוא ביטוח פרטי מרצון שבו הכסף נגבה על ידי קופות החולים אך הביטוח מופעל בידי חברות ביטוח פרטיות. היו ימים שבהם קופות החולים גם גבו את הכסף וגם סיפקו את השרות. הממשלה החליטה שנדרשת הפרדה וכי קופות חולים יעסקו בטיפול ולא בביטוח. ניחא. הקופות לא התלוננו כי, אני מנחש, הן גובות עמלה מהעברת הכסף לחברות הביטוח. "הכללית" שמבטחת כמחצית ממבקשי הביטוח הזה ערכה בקיץ מכרז בין חברות הביטוח להפעלת השרות מינואר 2025. אף חברת ביטוח לא הגישה הצעה והמשמעות היא שמינואר הקרוב לא יתקבלו מבוטחים חדשים.   אלה שבידם פוליסת ביטוח "ייהנו" מקיצוץ דראסטי בזכאות לשרות, עד שייגמר הכסף. האופציות הטיפוליות לפי התקדים הזה, בתנאים הנוכחיים שבהם יש גידול מתמיד ב"זכאים", אף חברת ביטוח לא תסכים לתת שרות במכרזים עתידיים גם בשאר הקופות. בהשקפה ...

  בין כל פרסומי הממשלה אני הכי מכור  לפרק 4 של דו"ח מנהל הכנסות המדינה, גוף של משרד האוצר. כותרת הפרק היא " מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי על יחידים". זהו מקור המידע היחידי המחבר בין הכנסתו הידועה של אדם למס ההכנסה ולביטוח הלאומי. מה שמעניין בעיקר בפרק הוא החלוקה לעשירונים שמוצגת בו ודיווח מיוחד על המאיון העליון, כלומר 1% הכי עשירים במדינה.

  ביולי 1999 מונה ח"כ רן כהן לשר התעשיה והמסחר. אחרי פחות משנה עזב. עבור מי שעוד זוכר את הימים ההם הוא היה "שר הלחם". לא תעשיה, לא מסחר. רק לחם. כהן ירש עם המינוי את מדיניות הפיקוח הממשלתי על כמה מוצרי יסוד. שר התעשיה והמסחר אינו אדון לעצמו. במוצרי חלב יש גם לשר החקלאות מילה, ובלחם הוא מולך במשותף עם שר האוצר. שניהם צריכים לחתום על הצווים הקובעים את מחיר הלחם.

  חידה תחילה: מה טיבם של המספרים הבאים: 7010 , 10060, 16150, 22440, 46690 ? הנה רמז: מבחינה חברתית היה ראוי שההפרש בין המספרים האלה יהיה שווה. אבל הוא לא. הנה עוד רמז: אחרי המספר האחרון ראוי שיהיו עוד 10 מספרים נוספים. אבל אין. לפני פתרון החידה הנה ידיעה שמצאתי במוסף הכלכלי של עיתון הארץ. לקראת ועידת דאבוס של כל המי ומי הלא־ראויים אבל עתירי ממון נקבצו כ-200 מיליונרים ומיליארדרים לשלוח מכתב לראשי המדינות שהתכנסו באתר הסקי ובו דרישה להכביד עליהם, ועל עמיתיהם לעושר, את נטל המס. להלן ציטוטים מהמכתב. " אנו חיים בעידן של קיצוניות. גידול בעוני והתרחבות פערי העושר; עליית הלאומנות האנטי-דמוקרטית; מזג אוויר קיצוני ונסיגה אקולוגית; חולשות במערכות החברתיות המשותפות; וצמצום ההזדמנות של מיליארדי אנשים מהשורה להשתכר למחייתם " "ההיסטוריה של חמשת העשורים האחרונים היא סיפור של עושר שזורם אך ורק למעלה. בשנים האחרונות המגמה הואצה. בשנתיים הראשונות של המגפה עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם הכפילו את עושרם, בעוד 99% מהאנשים סבלו מירידה בהכנסה . " " הפתרון ברור לכל. אתם, נצי...

  ב־18 לחודש הודיע עיתון "הארץ" למינויו על התייקרות של 20 ש"ח לחודש שמקורה בירידת הכנסות מפירסום ותוספת לעלויות. ב־21 לחודש מצאתי במוסף הכלכלי של העיתון את הכותרת הבאה: "אצל המנכ"ל של הפניקס...שורת הרווח חשובה יותר מהמבוטחים".   האם דין עיתון מסחרי שונה מדין חברת ביטוח מסחרית? העיתון מעלה מחיר כי הוא סובל מירידה בהכנסות מפירסום. חברת הביטוח סובלת מריבוי קשישים סיעודיים המבוטחים אצלה.