אנחנו
ב־2003. ראש הממשלה אריאל שרון משחק בכסאות מוסיקליים ומושיב את בנימין נתניהו על
כסא שר האוצר במקום סילבן שלום. הגירעון של הממשלה נתפס כגדול מדי על ידי מרבית
הכלכלנים העוסקים בתחום המקרו־כלכלה. גם בנק ישראל הציע לטפל בעניין, ונתניהו עשה
כמבוקש.
תמיד
במצב עניינים כזה עולה השאלה על המינון ועל מי חוטף בעיטה בישבן. נתניהו מחליט שאת
הבעיטה יחטפו אנשים שלא עובדים, וחתך את "קיצבאות הילדים" (שם מטעה לכסף
שמקבלים הורים) ואת הקיצבה להבטחת הכנסה שמשולמת לאנשים עם מוגבלויות ובעלי הכנסה
נמוכה. מאז נתניהו התקפל מכל מהלכיו.
עברו
21 שנה. בבריטניה מפלגת הלייבור ניצחה בבחירות לפרלמנט וכך הגיע קיר סטארמר לתפקיד
ראש ממשלה. המפלגה השמרנית תקפה אותו על שהוא לא עובד בימי שישי – ניחוח אנטישמי
קליל המקובל על הימין. סטארמר הסביר שהוא נשוי ליהודיה ואצלם שישי בערב זו מסורת
משפחתית. ולא עובדים.
הקיצבה להבטחת הכנסה
השבוע
הודיע סטארמר כי הממשלה מתכננת קיצוץ תקציבי כדי לטפל בגירעון ועל הכוונת
"אנשים שאינם עובדים". כמו נתניהו מודל 2003.
החלק
העיקרי יבוא מקיצוץ הקיצבה להבטחת הכנסה על ידי הורדת תיקרת ההכנסה המזכה בסיוע
ממשלתי. המספרים הספציפיים אמורים להתפרסם
היום.
זה לא
רק מהלך כלכלי לכשעצמו. מפלגת הלייבור ניצחה בבחירות על אף שאחוז המצביעים עבורה
דומה מאוד לזה שהצביע עבורה כל השנים שהיא היתה באופוזיציה. אלא שבבריטניה הבחירות
הן אזוריות, בכל אזור נבחר לפרלמנט נציג אחד בלבד, והפיצול בימין עזר למועמדי הלייבור
לזכות בייצוג בהרבה איזורים.
ה"אחר" ישלם
בהיסטוריה
של הפילוסופיה היה ויכוח בשאלה האם האדם טוב (או רע) מנעוריו. גם אם כולנו נולדים
טובים – הקלקול מגיע מהר ככל שהחברה זזה משיתופי פעולה לאינדיבידואליזם. הימין
מציע, בכל העולם, להאשים את ה"אחר" במצב. כך המפלגה השלטת בהונגריה. כך
היתה ההצבעה במשאל העם על הוצאת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקזיט). כך הצליח טראמפ
באמצעות האשמת המהגרים והסינים בקלקולי הכלכלה האמריקאית.
לסטארמר
היו ויש כמה אופציות לטיפול במצב התקציבי. למשל, לגבות מסים גבוהים יותר מעשירים.
אבל העלאת מסים כזו נחשבת ל"קאזוס בלי" בבריטניה כמו בישראל, בארה"ב
ולמעשה בכל העולם המערבי.
לפיכך סטארמר-2025
בחר להיות נתניהו-2003. הוא יוצא לקמפיין
נגד הבטלנים.
הכישלון של הסוציאל דמוקרטיה
הסוציאל
דמוקרטים בכל מקום לא תופסים שהשיטה הקיימת במדיניות רווחה היא פוגענית בשיוויון. בשיטה
הזו מגדירים נצרכים. קטוע רגל שונה לחלוטין מקטוע חצי רגל. השכלה משקפת יכולת.
העדר השכלה סוגר הרבה עבודות על אף יכולת טובה של מועמדים. שחורים זוכים להעדפה
בגלל שאבותיהם היו עבדים. וכך החברה הולכת ומתפצלת.
החלופה
של הכנסה בסיסית לֵכל כלל לא נלקחת בחשבון.
זה מעניין כי סטארמר הודיע על ביטול רשות הבריאות הלאומית (NHS) בטענה שמשרד הבריאות הממשלתי יטפל בבריאות ולפיכך אלפי עובדי
הרשות יפוטרו. אלא שלא עולה בדעתו לתת לכולם הכנסה בסיסית – נניח בגובה שכר
מינימום – ולפטר את כל עובדי הרווחה שמגדירים ומסווגים אנשים לפי מצב בריאותי,
השכלה, מוצא ושאר כלי סלקציה.
"מכל
אחד לפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו"
כתב קרל מרקס. והוסיף אדוארד ברנשטיין מראשוני הסוציאל־דמוקרטים:
הסוציאליזם, במילה אחת, הוא סולידריות". אז בבקשה סוציאל־דמוקרטים: מתי בפעם האחרונה לקחתם
"מכל אחד לפי יכולתו"? רק לשחק פינג־פונג עם הצרכים אתם יודעים.
כמו
נתניהו.
