כאשר כלכלן אומר כי "צריך להעלות את שיעור המס" הוא נסמך על דעה קדומה שבאוניברסיטה נקראת מודל. המודל האנושי – הומו־אקונומיקוס – הוא אדם ששואף להביא למירב את תועלתו. כאשר מירב התועלת פוגשת את ההכנסה, ויש נשיקה, או אז הומו־אקונומיקוס מבצע עיסקה
מהי
אותה תועלת? לכל אחד מאיתנו יש "עקומת תועלת" במוח. נכון, איש לא ראה
אותה. נכון, גם בניתוחי מוח לא מצאו אותה. נכון, אף אדם שאינו כלכלן לא יודע על
קיומה. אבל היצור הכלכלי יודע שהיא קיימת.
למשל,
מה אתם מעדיפים: פלאפל או פיצה? עגבניה עם מלפפון או עגבניה עם בצל? אתם חייבים
להשיב על השאלה כאשר אין לכם מושג על המחירים. ומי שלא יודע להשיב על השאלות דלעיל
הוא כנראה לא נורמלי.
ניסויים בבני אדם
בחמישים
שנה האחרונות קמו כלכלנים ספקנים. ה"אבא" שלהם הוא ג'ון פון נוימן שמוכר
למתמטיקאים שעיסוקם היא "תורת המשחקים". תורת המשחקים מנסה לשחזר מצבים
מוכרים במציאות ולאו דווקא במוחם של כלכלנים.
הנה
דוגמא שהביא אורי גניזי ששמע תלונות של גננות על כך שהורים מאחרים לקחת את ילדיהם
בתום יום הלימודים. הכלכלן המצוי היה מציע לגננת להטיל "קנס" – נניח 50
שקל – לכל 10 דקות איחור. הכלכלן המצוי היה מביע את ביטחונו שהקנס ירתיע את ההורים
המאחרים.
גניזי
עשה את הניסוי בפועל. התוצאה?... נכון, אם אני שואל, אות היא שהתשובה הפוכה מהמצופה.
היו הרבה יותר איחורים. כי מהרגע שהוטל קנס, ניתנה לגיטימציה לאחר, ומי שהשקל מצוי
בכיסו משלם, וחוסך מעצמו ייסורי מצפון.
היין, המותג, המחיר והתרומה
הניסוי
המפורסם ביותר נעשה בקרב מדגם של אנשים שהתבקשו לפסוק איזה יין טעים יותר בתוך חמש
כוסות. על הכוסות היתה תווית מחיר שונה. רוב המשתתפים ב"משחק" הזה בחרו
ביין שמחירו הגבוה ביותר. בפועל היין בכל הכוסות היה זהה. הנה לנו אנשים שהפרו את
כלל היסוד בכלכלה ולפיו הטעם לא נקבע על ידי המחיר.
בדומה,
בניסוי הולנדי נשלחו אנשים לאסוף תרומות למטרה נעלה. אחד מהקבוצה לבש חולצה עם סמל
של מותג ידוע – התנין של לקוסט. השאר לבשו חולצות נטולות מותג. חולצת הלקוסט
התחלפה בין המתרימים מדי תורם. ולרוב זכתה לתרומות גדולות בהשוואה ללובשי חולצות
אחרות.
השקעה בדירה
ההקדמה
הזו באה לתאר מחקר שביקש למצוא איזו השקעת נדל"ן עדיפה. האם עדיף להשקיע 10
מיליון בבית בסביון או בשלוש דירות בבאר שבע? החוקרים ביקשו לבדוק את המצב בשטח.
נקודת
המוצא היתה לבדוק מה עושים תאגידי הנדל"ן. הם הרי הכי מקצוענים מכל משכירי
הדירות. זה לא היה מסובך: התאגידים לא השקיעו בדירות זולות. הם, כאמור בספרי
הכלכלה, רצו מקסימום הכנסה. וככל שהשכירות יותר יקרה – כך ההכנסה גדולה יותר, הלא
כן?
הנה הממצאים בתרגום חופשי: "ממצאנו העיקרי הוא שדירות בשכבת מחיר
שכירות נמוך מניבות באופן עקבי תשואות גבוהות משמעותית בהשוואה לנכסים בשכבת המחיר
הגבוה. בעזרת נתונים חדשים, רחבי היקף ואיכותיים ממיקרו-נתונים מבלגיה, הולנד
וארצות הברית, אנו מראים שהפער בתשואות קיים בהגדרות שוק דיור שונות ובתקופות זמן
שונות."
למי
מהקוראים המשתמשים בייעוץ פיננסי, כרגיל של הבנקים כי שם זה בחינם (אבל יש עמלות),
יש המלצה: בפגישה הבאה, קחו עמכם את ממצאי המחקר ליועץ, שיעביר אותם לבוסים שלו.
אם כן,
מה אנחנו: הומו־אקונומיקוס או הומו־טמבלוס?
