גדעון עשת

כעת כאשר גם  נגידת בנק ישראל הצטרפה למחול "מס דירה שלישית" המסיבה בעיצומה. בתקשורת מדווחים על לחצים על חברי הכנסת להתנגד להצעת הממשלה. ואם ד"ר קרנית פלוג צודקת – והמס המוצע ייקר את שכר הדירה – לבעלי ההון יש עתה נציג בשלטון. פלוג חושבת שהיא מדברת כלכלה. אבל כל שומעיה  שומעים פוליטיקה.

"בעתיד הלא רחוק לימודי הקודש ביהדות יהיו ללא סובסידיות ועל תלמידי הישיבות להיערך לכך" – כך אמר יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לקראת פתיחת "שנת התורה". נראה לכם? רק תחשבו על המהומה שהיתה פורצת כאן אם האיש היה מעז. אפילו ח"כ יאיר לפיד, שבעבר התחזה לחילוני, לא אמר כדברים האלה. אפילו "מתעב חרדים" כמו האבא שלו, טומי לפיד, לא הגיע לנקודה כזו. אז מה תקף את שמחון? האם הוא איזה שמאלן מחופש ונסתר שבוחש בחצרו של האדמו"ר נתניהו?

אחת לפנות בוקר. אתם מתעוררים (השלפוחית, מה לעשות). בחוץ אור הירח המלא. לפתע, בזווית העין, צללית. אתם נדרכים, חושדים, ואז נשמע רשרוש בדלת ואדם נכנס לביתכם. עם הפנס שבידו הוא מוצא עד מהרה את המחשב הנייד ואת הארנק של בת הזוג. כשידיו עמוסות והוא נע לדלת אתם תוקפים אותו (זה מה שיפה בסיפור דמיוני: אפשר לכתוב הכל), והוא בידיכם אזוק לשולחן. אתם מציעים לו שתי חלופות: האחת, שתטלפנו מיד למשטרה. השנייה, שישלם לכם 5,000 שקל. הגנב לא מהסס, מציע לכם לשלוף ארנקו ומבקש שתיקחו את הכסף. הוא ממהר לצאת ולברוח.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר את עמדת הרשות הפלסטינית ומדינות העולם המתנגדות להתנחלות כאילו הן תומכות ב"טיהור אתני" של יהודים. על העניין הזה נשפכו הרי מילים. רבים אמרו כי בענייני טיהור אתני ישראל לא רק מדברת אלא אחראית להיסטוריה עקובה מגירושים – מלחמת 1948 וספיחיה. ומי שכח את שלושת הכפרים בלטרון שנהרסו ותושביהם גורשו ב – 1967. אז הנה משהו גם על מיסוי אתני.

נניח שאת או אתה מכהנים כשר אוצר ומנכ"ל המשרד ממליץ לכם להטיל מס רכוש על דירה שלישית. אתם מבקשים לקבל חוות דעת חיצונית. למי תפנו? לפרופסור למיסוי? לכלכלן שעושה תואר שני בהיסטוריה כלכלית? לכלכלן זוטר שעובד בבנק איגוד? ואם עברתם מתפקיד המיניסטר לתפקיד מנכ"ל של חברה שמפתחת אפליקציה שמזהה אם צבע מכונית הוא מקורי או משהו שרוסס אחרי תאונה. אתם מבקשים לדעת האם לאפליקציה יש "שוק" הן לצרכנים והן לפרסומות. למי תפנו לקבל חוות דעת? לפרופסור לשיווק? לפרופסור להנדסה? לסקר דעת קהל?

משנשאל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדוע אין גידול בשכר הריאלי השיב כי מדובר בתופעה עולמית שאין לנו שליטה עליה. כהרגלו, נתניהו מבלף. הקיפאון בשכר הריאלי לא קורה בכל העולם ובמקום שהוא כן קורה, אפשר לשנות את התופעה. באותו עניין הציג פרופ' יוסי זעירא את נתוני השכר הריאלי ופריון העבודה. בראיון לערוץ 10 הראה זעירא איך הפריון גדל ב – 20 אחוז יותר מהשכר מ – 1998 ועד היום. אז איפה הכסף? שאל נשאל הפרופסור לכלכלה. וזה השיב כי הכסף הלך לרווח. ליתר דיוק לבעלי ההון. שיעור הרווח גדל מכ- 8 לכ – 16 אחוזים.

בעת העתיקה ובימי הביניים לא היה פשוט לגבות מסים. המסחר היה מצומצם יחסית, וכסף היה במשורה. אבל המלכים של אותם ימים עדיין רצו נתח מעמל העובדים. גביית המס הוטלה על קציני צבא ושאר בעלי זיכיונות ומקורבים לשלטון. על מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומע"מ לא שמעו באותם ימים. ולכן שני המסים הכי נפוצים היו "דמי מעבר" שהוטלו על הסוחרים שנעו בדרכים ואחוזים – נתח מתפוקה של חקלאים ובעלי מלאכה.

אתם גרים בבית משותף. הדירה שמעליכם מושכרת לדיירי משנה – משפחה חביבה ושקטה. יום אחד אתם מגלים כתם על תיקרת חדר השינה שלכם. והריח – בלתי נסבל. ממש ביוב. אתם פונים לשכן. האיש נבוך ומבטיח להתקשר ל"בעל הבית". מתברר כי בעל בית הוא תאגיד הרשום בליכטנשטיין ומי שמנהל את הנכס הוא מתווך דירות. המתווך מודיע לכם, באמצעות הדייר, שבעל הבית לא משיב לטלפונים. בצר לכם אתם פונים לחברת הביטוח שלכם. יש לכם ביטוח נגד נזילות. בחברת הביטוח שמחים לעזור. אתם קצת פחות – בגלל ההשתתפות העצמית של 550 שקל. אבל הכתם גדל והסירחון איום.