כשסוס נותן טיפ



סוס נכנס למסעדה. מזמין מה שמזמין, אוכל ושותה ומקבל חשבון שמגיע ל – 180 שקל. מהמלצר מבקש סוס לחייב את כרטיס האשראי שלו ב – 200 שקל.
שאלה: כמה טיפ מקבל המלצר? סמנו את התשובות הנכונות.
א.   ד"ר סוס לא נותן טיפים.
ב.    10 שקלים.
ג.     20 שקלים.
ד.    תלוי בתכנית החלוקה.
שתפו:

תחרות הוגנת?



העניין זכה להדים: אייר אינדיה החלה להפעיל טיסות בין ישראל והודו. המחיר באייר אינדיה נמוך מזה של אל על ורויאל ג'ורדניאן וזמן הטיסה קצר משמעותית לעומת המתחרות. מכאן הטענה של אל על שהיא מבקשת "תחרות הוגנת". מה שמפתיע זה שראש הממשלה ביקש מיועצו הכלכלי לבדוק את השפעת כניסתה של אייר אינדיה.
יש החושבים שגם חברת תעופה תאילנדית תעלה על הרעיון לבצע טיסות  שבדומה לאלה של אייר אינדיה חוצות את סעודיה – בעוד אל על נאלצת לעקוף את המכשול הפוליטי הזה.
 
שתפו:

כור או קרקור




הם מתקוטטים מי עשה ומי חיפף. ככה זה כאשר מצליחים – כל אחד רוצה את התהילה. אז מי הזוכה? אהוד ברק, שר הבטחון או אהוד אולמרט ראש הממשלה? כאילו שזה מעניין מישהו, למעט אגודת הפרנואידים.
"הארץ" טוען שהיה כאן מחדל מודיעיני ענק. שנתיים מאז שהגיע מידע ראשוני על בניית כור גרעיני בסוריה ועד שהמוסד – ולא חיל המודיעין – מצא את המידע הנקודתי במחשבו של מדען גרעין סורי שהיה בווינה, אוסטריה. ברור, על כן, שאת אחד מגיבורי הפרשה, ראש אגף המודיעין דאז, עמוס ידלין, צריך לתלות בכיכר העיר או, מינימום, להורידו לדרגת טוראי.
שתפו:

או זה או זה



עכשיו גם בנק ישראל מצטרף למזמור התחבורה הציבורית הכושלת. אין היום אירגון כלכלי-חברתי רציני שלא מטיף לשיפור התחבורה הציבורית, להעדפת התחבורה הציבורית ולהגדלת "ההשקעות בתשתית". זו מין מצווה חדשה שכל המרבה בה – משביח את עצמו. מה גם שיותר תחבורה ציבורית – תלוי בתנאים – משמעה פחות זיהום אוויר.
שתפו:

מלחמה צודקת



דונלד טראמפ הוא מנוול בקנה מידה בינלאומי. על כך מסכימים אנשים בעלי השקפת עולם ליברלית בכל רחבי העולם. הוא, על פי הגירסה הזו, מין פוטין אבל לא ממש יוצלח כמו המקור. לדעת כלכלנים מהזן הליברלי הוא אפילו מנוול בריבוע, עמדה שהתחדדה בעקבות "רפורמת המס" שאינה אלא כלי להעברת משאבי ציבור לעשירים ביותר ובמיוחד שבמיוחד בעקבות המכס שהטיל על יבוא פלדה ואלומיניום לארצות הברית.

שתפו:

הגורנישט



תחילה אבקש להכות על חטא. בערך כאשר מלאה שנה לכהונתו כשר אוצר כתבתי מאמר עוקצני ופוגעני על פועלו של יורם ארידור. המאמר עקב אחרי שורה של החלטות שקיבל, וטען שארידור מתעסק בקטנות וגם שם מפספס הרבה.
לימים שיניתי דעתי. אולי בגלל שהזדקנתי, וקרוב לוודאי כי ארידור הוכיח שקורץ מחומר אחר. משה כחלון, השר הנוכחי, לא יזכה להיכנס לליגה של חבר הליכוד הראשון שנבחר שר אוצר.
שתפו:

טיפול בקיפול



כמה פעמים נתקלתם במילים פירמידה, ריכוזיות, מונופול, מדד הרפינדל ותחרות? בעת האחרונה קיפול פירמידה הפך ללהיט כי תאגיד בזק על אמהותיו ובנותיו, בבעלות חדשה, ייאלץ לעבור טיפול בקיפול.
המילים נשמעות מדעיות למדי. כלכלנים ואנשי עסקים אוהבים לשכשך בעולם הלכאורה מדעי. כך וכך רוב המילים מייצגות משהו רע והפתרון – תחרות – משהו טוב.

שתפו:

המאמר שלא נכתב


  


"העלויות הכלכליות והחברתיות הנובעות מהעליה מאתיופיה נחלקות לשלושה סוגים: עלויות תקציביות ישירות, עלויות כלכליות בטווח הקצר־בינוני (השפעה על שוק העבודה), ועלויות כלכליות־חברתיות בטווח הארוך (השפעה על הרכב האוכלוסייה).

"עלויות תקציביות ישירות קיימות בגין מתן שירותים חברתיים כוללות בעיקר חינוך, רווחה, בריאות ואכיפת חוק. כמו כן, קיימות עלויות ציבוריות נוספות הנובעות מעומס על תשתיות פיזיות ועל מערכות ציבוריות וביורוקרטיות שונות (דוגמת מערכת בתי המשפט). כך לדוגמה, תוספת האוכלוסייה בשכונות עם ריכוז גבוה של עולים אתיופים המאופיינת בריבוי דיירים בכל משק בית, הגדילה את עלות הטיפול בניקיון רחובות, טיפול באשפה ובמפגעים תברואתיים.

שתפו:

זונח פצועים



עכשיו מודה מנכ"ל בית החולים הדסה כי יעקב אלתר (הרבי מגור) קיבל חדר בבניין דווידסון בתנאים מועדפים. זאת אחרי שהגדיר את הידיעה שפירסם העיתונאי רביב דרוקר על תנאי האישפוז של אלתר כ"שטויות". הביקורת על ההעדפה הוטחה בצמד רוטשטיין-סגן שר הבריאות ליצמן. שלא בצדק נזנח יעקב אלתר שלמשפחתו יש היסטוריה עם העדפה. אך על זה בהמשך.

שתפו: