גדעון עשת

יש שתי אפשרויות: האחת, שזוהייר בהלול התפטר מהכנסת מנימוקים אישיים. והשנייה, כי הוא התפטר בגלל פוליטיקה, כפי שהוא אמר בראיונות לרגל חג ההתפטרות. אני חושד בשדר הרדיו המעולה והח"כ השקוף שנימוקיו אישיים. נמאס לו. האלטרנטיבה להתפטרות עכשיו היא פיטורין באמצעות גדודי עז א-דין אל-גבאי שמן הסתם ימצאו להם ערבי מחמד אחר לייצג את ה"מגזר".

השבוע, מתברר, נפל האסימון למנהיגנו החכמים. אחרי שהתברר להם שמערכת הטילים נגד עפיפונים ובלונים לא מתפקדת, נמצא כי מערכת הטילים נגד טילים גם היא יודעת לפספס ב – 100%. זה קרה   לאחרונה פעמיים. "הארץ" מדווח כי השרים הרלוונטיים סיכמו על הוצאה של 30 מיליארד ש"ח למערכות טילים נגד כל דבר מעופף, כאשר מחצית מהכסף תבוא מייעול מערכת הביטחון והמחצית השנייה מתקציב הממשלה. הסכום ייפרס לעשר שנים, כך שכל שנה הצבא יתייעל ב – 1.5 מיליארד ש"ח ומשרד האוצר יקצה עוד 1.5 מיליארד ש"ח.

האם יוקר המחיה בישראל נורא כל כך? ברור ששר האוצר, משה כחלון, חושב שזה המצב. בדיקה של ארגון חיצוני מצאה שכחלון מגזים לחלוטין. אלא שהפעם לא ניכנס לוויכוח הזה אלא ננסה, בסיוע בנק ישראל, להבין איך פועלת שיטת המחירים במדינה יהודית קטנה מוקפת אויבים.

האם אפשרי ורצוי לדחות את מועד המוות? יש בני אדם, בעיקר מהסוג הדתי המאמין שהכל בידי "בורא עולם", הטוענים שהעניין כלל לא בידינו. אבל גם הם, לרוב, רצים לרופא בשר ודם כאשר חום גופם עולה ומאמינים באמונה שלמה שאנטיביוטיקה בהחלט מועילה באירועים שכאלה. אלא שיחסי דתיים עם האמונות שלהם אינם מענייננו אלא אם יודיעו כי אסור לרופא לעבוד בשבת, או כל טמטום מהסוג הזה שדווקא רווח במדינת ישראל.

הבורסה רועשת. ולא, הכוונה אינה לבורסה לניירות ערך או לבורסת הסחר העולמי בה ניטש קרב אכזר שאת סופו מי ישורנו. הבורסה הרועשת היא בורסת הרכילות על המועמד למשרת נגיד בנק ישראל עם תום כהונתה של קרנית פלוג. בבורסת הרכילות עלו כבר כמה שמות. יש מי שמרמזים כי כבר נעשתה פנייה לפרופ' אלחנן הלפמן שלפעמים מתייר בישראל. יש הכמהים לשובו של סטנלי פישר שהוא בר סמכא בכלכלת ישראל עוד מהימים ששערו לא היה אפור. יש המציינים כי נדרשת הסכמה בין ראש הממשלה ושר האוצר – עניין לא פשוט להשגה. קרנית פלוג, במכתב פרידה, הצביעה על חשיבות השמירה על "עצמאות בנק ישראל". זה בערך מה שכתב קודמה לתפקיד, סטנלי פישר, כשהוא עזב וחזר למכורתו.

הסנאט של הרפובליקה של אירלנד קיבל, בקריאה ראשונה, הצעת חוק האוסרת יבוא וכל קשר כלכלי עם התנחלויות ישראליות שהוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי. למדקדקים בחוק ההגדרה הזו כוללת גם את מזרח ירושלים ורמת הגולן וכמובן כל ההתנחלויות בגדה המערבית. בתגובה הרשמית הביע משרד החוץ של ישראל זעם על החוק המוצע. ישראל, כהרגלה, עושה סקנדל מעניין חסר ערך פוליטי. פלסטין, כהרגלה, הגיבה בטיפשות. על אף שמדובר בקריאה ראשונה ועל אף שנדרשת גם חקיקת הפרלמנט, התגובה של ישראל התייחסה לחוק המוצע כאל חרם על ישראל. אפשר להבין מדוע ממשלת הימין שלנו רואה בהתנחלויות חלק מישראל, על אף התנגדות בינלאומית נרחבת. אבל אם ההתנחלויות הן חלק מישראל, כעולה מהתגובה של שר החוץ בנימין נתניהו, מדוע ממשלתו לא מחילה את החוק הישראלי על אותן התנחלויות? כל עוד ממשלת ישראל וכנסת ישראל משמרות את מעמד השטחים בהתאם למצב הנוכחי, אין כל בסיס לטענת ישראל כאילו מדובר בחרם כנגדה. זה באמת חרם על ההתנחלויות – ותו לא.  יהיה חרם? כמה חומוס וסלט חצילים מתוצרת "סלטי שמיר" קונה אירלנד? בגרושים. ממש מספר זניח. אלא, וכך תו...

אתחיל בסיפור מהעבר הרחוק. היה היה עידן בישראל ובו בתקנות המכס נקבע כי ג'יפ הוא כלי רכב לשימוש חקלאי, ולכן המס עליו יהיה נמוך בהרבה מהמס על רכב אחר. למה כלי רכב לחקלאי שונה מכלי רכב לנסיעה לעבודה של יועץ מס? כי כך רצו שליטי המדינה דאז, שכל מה שרק ריח חקלאות עולה ממנו יזכה בסובסידיה או הטבת מס אחרת.

על פי הדיווחים, שר האוצר מודאג מיוקר המחיה ומשרדו מכין מהלכים שיוזילו את סל הקניות של המשפחה הממוצעת. במסגרת זו בוטלה (בינתיים?) התייקרות החלב ומוצריו. גם במשרד ראש הממשלה מודאגים, ושם גובשה "רפורמה" במשק החלב ולפיה תקנה הממשלה מכסות חלב שניתנו לרפתנים "קטנים", הנחשבים ללא יעילים – ולכן יקרים. הפיצוי יהיה מיליונים לרפתן, והמחיר יהיה מאות מיליונים לציבור. בתוך כך יתאפשר לייבא חלב ומוצריו ללא מכס מכל העולם. התוכנית הזו, לצד הפחתות מכס נוספות שמתכנן שר האוצר, אמורות להוזיל את המוצרים ולהוריד את יוקר המחייה.

בשביל מה יש אלוהים? מנוסח השאלה ברור שאין היא מיועדת לאלה שמאמינים שיש ישות שבראה את העולם ומתפקדת מאז באופן שוטף. היא מיועדת לאלה שחושבים שאלוהים היא המצאה אנושית שביסודה אינה שונה מכל המצאה אנושית אחרת - דמוקרטיה, למשל. כהמצאה אנושית היא כפופה לרצון אנושי, למניפולציה, לאהבה, לכעס וללעג.