גדעון עשת

מה לא נכתב על העתיד המזהיר הצפוי לנו עם המכוניות האוטונומיות. אלה מכוניות שבהן אנחנו, בני האדם, נהיה לעולם הנוסעים. נהג אנושי לא יהיה. הכל יהיה ממוחשב ובמיוחד החיישנים, המהירות, העצירה והנווט. ספק אם אנשים בודדים אפילו ירצו להיות בעלי רכב שכזה כי בעת העתידית ההיא נאלץ לשלם לא רק על נסיעה, דלק ותחזוקה אלא אף עבור חניה ביום ובלילה. מה יותר פשוט בעולם העתידי הזה מללחוץ על כפתור במסך האפליקציה ובתוך כמה דקות מגיעה מכונית אוטונומית ולוקחת אותנו לאן שנרצה. והפעם זה כמו מונית של היום – בלי בעיות חניה.

"משרד האנרגיה משיק פיילוט לחיבור בתים ב – 15 שכונות מגורים לגז טבעי כחלופה לשימוש בגז בישול (גפ"מ). התקווה היא שמשקי בית ירחיבו את השימוש בגז ביתי גם לצורכי חימום וקירור.....ההשקעה הממשלתית בפיילוט מוערכת ב-80 מיליון שקל". נשמע טוב וראוי?

הנושא החם אחרי פירסום תוצאות הבחירות הוא איך להקים ממשלה. התחשיב הפרלמנטרי נראה ברור: המפתח אצל ישראל ביתנו, כלומר ח"כ אביגדור ליברמן, שמתעקש על ממשלת "אחדות לאומית חילונית" והוסיף, למתקשים בהבנת הנאמר: ליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו. ראש הממשלה כבר כינס ביום חמישי את ראשי מפלגות הימין כדי לתאם עמדות. נתניהו מנסה לייצר "בלוק" של 55 חברי כנסת שיבוא למו"מ עם כחול-לבן וישראל ביתנו שלהם 41 חברי כנסת. והמבין מבין.

המאמר הזה מתפרסם שעתיים לפני סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת. זה הזמן שבו רבים עסוקים בשאלה האם שיעור ההצבעה האחרון שדווח מבשר/מקלקל. האם האיש שהביא את יחסי הון-שלטון לדרגת אומנות קונצפטואלית יישאר עימנו או שמא נצטרך ללמד את מחליפו איך עושים דברים במדינת "הגזע המיוחד במינו" (ותודה לח"כ מיקי זוהר מהליכוד על השאלת הרעיון מחברו לדעה אדולף). נתניהו מואשם ש"שילם" לחברי ועד ההון ארנון מוזס, ארנון מילצ'ן ושאול אלוביץ ממנעמי האי-רגולציה תמורת יחס חם, אוהב ומוטה. הנה לנו יחסי הון-שלטון פרסונליים שבגינן יהיה (או לא) כתב אישום. אלא שזה כסף קטן יחסית בעוד שיחסי ההון והשלטון עמוקים הרבה יותר ומזיקים פי כמה. מבלי להמעיט בחשיבות השחיתות המיוחסת לנתניהו אעבור עתה לכסף הגדול.

הנה אנו מגיעים לימים האחרונים שלפני הפלישה הגדולה לקלפי ומתבקשת השאלה האם ולמי מצביעים. הציבור שואל וה"מומחה" משיב ללא הטיה פוליטית. אלא שה"מומחה" אינו טאבולה ראסה. יש לו העדפות מתודולוגיות והראשונה שבהן היא שהוא לא נעול על אף מפלגה. ומכאן העצה הא-פוליטית הראשונה: אם את נעולה על מפלגה כלשהי תצביעי עבורה. די פשוט ולכן ה"מומחה" אינו באמת מומחה.

לא ידעתי, ועל כך אני מתנצל, שיש משבר חמאה. אפשר וזה האליטיזם האשכנזי שלא מתקרב לאוכל העממי הזה. ויותר אפשר שבנוסף לאי אכילת חמאה אני משתדל לשמור נגיעה גם מעוגיות חמאה. טוב שיש חברים ואחד מהם שלח לי הסכת - פעם קראו לזה תסכית - (פודקאסט) של כאן 11 ושמו "חיות כיס" שבו שני כלכלני ערוץ השידור הממלכתי הזה טחנו את המשבר עד דק – הכל בלווי מוסיקה קולנית שמעצימה את תחושת המשבר, לבטח לאוזן.

זה כמה חודשים שהחבר הוושינגטוני של ראש ממשלתנו לא נלאה לצייץ קללות לעבר נגיד הבנק הפדרלי. תראו עד כמה הם דומים: גם המאור נתניהו לא מפסיק לקלל את מי שהוא מינה לתפקידים ציבוריים. זה כנראה סימן היכר לאנשים גדולים. החבר טראמפ מלין על כך שהנגיד שלו אינו מפחית את הריבית, שלדעת הנשיא האמריקני מהווה מכשול לפיתוח הכלכלה. נגידת הבנק המרכזי האירופי, כריסטיאן לאגארד, אמרה השבוע כי על ממשלות האיחוד האירופי לנהל "מדיניות פיסקלית מרחיבה" גם כדי למנוע הידרדרות למיתון שכולם מדברים עליו וגם כדי להקטין לחצים פוליטיים מהימין המתחזק.

לפני כמה שבועות נותח כאן פסק דין ואדי חומוס שבו בית המשפט הגבוה לצדק (לכאורה, לכאורה) פסק כי בהינתן נימוק בטחוני יכולה ישראל לעשות כרצונה גם בשטחי A  , שעל פי ההסכם שבינה ובין אש"פ הם בשליטה מוחלטת של הרשות הפלסטינית. בכך נמחק למעשה כל הבדל בין שטח A לשטחי B   ו – C שבהם עשתה ישראל כרצונה מכוח ההסכמים. לפני כשבוע הודיע ראש ממשלת פלסטין מוחמד א-שתייה כי לאור התנהגותה של ישראל, ממשלתו לא מבחינה בין האזורים השונים וכי פלסטין היא אחת. אחרי שנים של מחלוקות הנה לפנינו נס פוליטי: ישראל ופלסטין מסכימות על העיקרון אם כי לא על המהות. אבל גם מצעד של אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד.