באה מנוחה ליגע

 

מה שמכונה מדע הכלכלה סובל זה שנים מהתייבשות בתחומים המרכזיים של הפעילות הכלכלית. אמנם כמויות המחקרים גדלה בהתמדה אבל תוכנם של המחקרים, איך לומר, לא תורם להבנת החיים הכלכליים.

לפיכך אין פלא שהתחום הכלכלי הצומח ביותר הוא כלכלה התנהגותית. שם מושגים כמו אינפלציה, מאזן תשלומים, אבטלה, חוב ציבורי ושאר הירקות המשמשים לסלט הכלכלי – כל אלה לא מוזכרים אף ברמז. בתחום הזה מבקשים כלכלנים לבדוק איזה סוג של אנשים אנחנו.

שתפו:

איטריה על מצע חומוס

 

בחודש הבא יבחרו חברי המפלגה השמרנית בבריטניה יו"ר חדש למפלגה אחרי התפטרותו של בוריס ג'ונסון. מי שתיבחר – לפי הסקרים זו תהיה ליז טראס – תהיה ראשת הממשלה. יש הטוענים כי לאור הפערים במדיניות שבין טראס לבין רישי סונק המתמודד מולה, הממשלה השמרנית תהיה צולעת ומכאן המרחק קצר לבחירות כלליות.

האופוזיציה לשמרנים – לייבור והמפלגה הליברלית – מריחה את הבחירות ודורכת לממשלה על היבלת הכלכלית. יוקר המחיה המאמיר באנגליה כפול מבישראל. בדיון הציבורי כמעט הכל מתמקד במחירי האנרגיה, מה גם שתיכף מגיעים הסתיו והחורף – ושם, שלא כמו כאן, באמת קר.

שתפו:

האם אלוהים חברותי

באמצע המאה שעברה תלמידים בכיתה א' התמודדו לראשונה בשאלה האם יש אלוהים, ואם כן – האם הוא/היא כל יכול/ה? והיה מי שהמציא את פתרון החידה השנייה לאמור: אם הוא כל יכול, האם הוא יכול לייצר אבן שהוא לא יכול להרים? הילדים החילוניים הרגישו בעננים. הדתיים, אז והיום, הסבירו שנפלאות דרכי האל.

מה חדש בפלסף הלא־כל־כך חשוב הזה? שיש מי שטוענים שחקרו האם אלוהים, או האמונה באלוהים, מניבים תוצאה חברתית חיובית יותר מאשר הכפירה בו.

שתפו:

(*) האם לטבע יש זכויות

 

השאלה שבכותרת נראית תמוהה. במיוחד במדינה ששליש מהתושבים המתגוררים תחת שלטונה נטולי זכויות. אז מה הקשקוש הזה על "זכויות הטבע"?

האופנה האחרונה בטיפול בהתחממות הגלובלית שמקורה העיקרי מפליטת תחמוצת הפחמן (CO2) היא בשיטות הקבורה של הפליטה הזו שמקורה העיקרי הוא משריפה של פחם, דלק וגז טבעי. אם, כך גורסים תומכי בתי הקברות לגז זה, נתפוס את הגז מיד לאחר שהוא נוצר (carbon capture & storage) להלן CCS, או שנשאב אותו מהאוויר (carbon dioxide removal) להלן  CDR – ונקבור אותו עמוק באדמה. או אז יימצא מזור למחלת ההתחממות.

שתפו:

תעלולים

 חבר שלח לי מאמר שכתב מישהו בפייסבוק שמתחיל בפערי המחירים שבין ברלין ותל אביב באספרסו, חדר במלון, בקבוק קולה, פריכיות ומה לא. תל אביב מכה את בירת גרמניה שוק על ירך. אנחנו, מתברר, יקרים יותר ולדעת הכותב/ת שווים פחות.

אחרי הצגת העובדות מתחיל הניתוח שמסתיים בזה שיש בארץ כאלף משפחות שמחזיקות את כל ההכנסה הלאומית, התמ"ג, התל"ג, המניות – הכל. ובגללן "אנחנו לא גומרים את החודש".

שתפו:

המכונית, הדלק והחשמל

 

 


 אני משוכנע שרוב הקוראים כבר ראו את הנוסחה דלעיל וכמו רוב תושבי ישראל אף שלחו את הערותיהם כפי שנתבקשו בהודעה הפומבית של משרד האוצר לגבי השינויים המתוכננים לינואר 2023 במס קניה על מכוניות.

שתפו:

רשלנות בטחונית

 

 בקפיטליזם חזירי הנהוג במקומותינו אמורים לפטר את השלושה. במקום מעט יותר מתורבת היו מגישים כנגדם תביעות של רשלנות מקצועית שהעונש, במקרה של הרשעה, הוא קלון בטחוני.

אני מתכוון לראש המטה הכללי, לראש השב"כ ולראש המוסד, וזאת בהנחה שמה שהממשלה עשתה בשבוע האחרון הוא בהמלצתם.

שתפו:

מה שאנחנו לא יודעים

 

אחד המשפטים המרשימים והאומללים בהיסטוריה של המחשבה החברתית הוא פרי הגותו של קרל מרקס: "כל אחד כפי יכולתו, לכל אחד על פי צרכיו". הוא מרשים בתור סאונד-בייט מוצלח, שהתוקף המוסרי שלו שימש תשתית לשמאל הפוליטי כולו, החל מהלניניסטים, דרך הטרוצקיסטים וכלה בסוציאל דמוקרטים. והוא אומלל כי אי אפשר היה ועדיין אי אפשר ליישם אותו.

שתפו:

ממשלה מאובנת

 

אתמול נכנסו לתוקף שתי החלטות ממשלתיות: הראשונה, שינוי מבנה התעריפים בתחבורה ציבורית בניסיון לעודד את השימוש בסוג הזה של תחבורה. השני, הורדת המס על הדלק כנראה במטרה לעודד שימוש ברכב פרטי לנסיעות שיתחרו בתחבורה הציבורית.

כך, בערך ב־40 מילה, אפשר לסכם את תבונת ממשלת המאובנים.

שתפו: