מה שמכונה מדע
הכלכלה סובל זה שנים מהתייבשות בתחומים המרכזיים של הפעילות הכלכלית. אמנם כמויות
המחקרים גדלה בהתמדה אבל תוכנם של המחקרים, איך לומר, לא תורם להבנת החיים
הכלכליים.
לפיכך אין פלא
שהתחום הכלכלי הצומח ביותר הוא כלכלה התנהגותית. שם מושגים כמו אינפלציה, מאזן
תשלומים, אבטלה, חוב ציבורי ושאר הירקות המשמשים לסלט הכלכלי – כל אלה לא מוזכרים
אף ברמז. בתחום הזה מבקשים כלכלנים לבדוק איזה סוג של אנשים אנחנו.
נכון שיש
סוציולוגים ובעיקר פסיכולוגים שהתנהגות אנושית היא התחום שלהם. אבל מתברר שיש להם
יכולת מוגבלת. למשל, אין פרסי נובל לשני המקצועות האלה.
לדעתי התחום הזה
בעיקר משעשע. ואם בנובל עסקינן אז שני הישראלים אשר זכו בפרס נובל לכלכלה עסקו בתחום
ההתנהגותי. אבל אני מבקש להזכיר היום את פרופ' אורי גניזי, שעד לכתיבת השורות האלה
טרם הוזמן לשטוקהולם לקבלת פרס נובל. הוא מצא, למשל, כי בנות – במירוץ נגד השעון –
רצות בממוצע מהר יותר מבנים. אבל כאשר נעשית תחרות – הן מפסידות. ללמדנו, אולי, כי
הצלחה במבחן – סוג של תחרות – לא באמת מלמדת על יכולת. לתשומת לב הממשלה המבקשת
לתגמל מורים לפי הצלחת תלמידים במבחנים.
שיפור ציונים
מבחן פיז"ה
הוא המפורסם ביותר בגלל שהוא אחיד לכל הנבחנים בעולם. בעוד ארה"ב היא המדינה
עם ההישגים המדעיים המרובים ביותר, ציוני תלמידים אמריקאים במבחני פיז"ה
כושלים יחסית. תוצאה מעט מוזרה וגניזי שלנו מצא שיטה לפצח את הקושיה. בעוד טקסס די
כושלת במבחני פיז"ה, שנחאי שבסין היא מספר אחת בעולם. לפיכך ערכו גניזי
ושותפיו מבחן דמוי פיז"ה זהה בטקסס ובסין עם "תבלין": מי שקיבל
ציון גבוה גם קיבל כסף. התוצאה: האמריקאים קפצו כיתה. ללמדנו, אולי, כי אמריקאים
הפנימו כבר בגיל צעיר שבלי כסף אין עבודה. אבל כאשר יש – יש על מה לדבר.
זה רלוונטי
לנושא שלשמו התכנסנו היום. במשפט הפתיחה כותבים החוקרים "חוסר שינה הוא אתגר
לבריאות הציבור". ובהמשך הם לא נלאים מלדווח על התוצאות העגומות של שינה לא
מספיקה. וכדי שנבין במה מדובר אז אדם בוגר צריך לפחות שבע שעות שינה ביממה כדי להימנע
מתחלואה, עצבנות, פריון נמוך ועוד כהנה וכהנה תופעות עגומות. בפועל, לפי ממצאי
המחקר, 40% ישנים פחות מזה.
שיפור בשינה
מה ממליצים
כלכלנים כדי לפתור את המחסור החמור בשעות שינה? לכאורה לא נזקקים לכלכלנים כלל. יש
כדורי שינה. ויש אפילו כאלה שעבורם לא נדרש מרשם של רופא. אבל לתרופות האלה יש מחיר שאותו אמור לשלם מי
שסובל ממחסור בשעות שינה.
הפתרון של
החוקרים היה לשלם כסף למשתתפים בסקר השינה. בדיוק מה שגניזי מצא כדי לשפר את ציוני
ילדי ארה"ב במבחן פיז"ה. ואכן הנחקרים – סטודנטים מאוניברסיטאות
אוקספורד ופנסילבניה – הגיבו בהגדלת שעות השינה. ולא רק שהם עשו כן הם אפילו אמרו
תודה והביעו סיפוק מהתוצאה.
על חשבון מה
הגיעו שעות השינה הנוספות? בעיקר מהקטנת שעות המסך: טלפון, מחשב וטלויזיה. ואם
רוצים, גם זה הישג חיובי בעיקר לילדים וסטודנטים.
קיצבה מהשב"כ
למקרא המחקר תהיתי מי אמור לשלם לי עבור שעות שינה נוספות. ככלכלן בעל מבט מקיף יותר מצאתי פתרון: לדעתי מי שהכנסתו נטו קטנה מ־10,000 נטו לחודש גם עצבני, גם בעל פריון נמוך, גם יותר עבריין (סקר שפורסם בספר פריקונומיקס מצא כי רוב סוחרי הסמים הם עניים) וגם לא ישן מספיק. הגיעה העת שהמדינה תחלק קיצבת שינה וכמובן מנגנון פיקוח על ביצוע המשימה. יישומון מטעם השב"כ יכול לעזור במעקב.
