גדעון עשת

  על פי אומדנים שנעשו לפני כמה שנים ,   מחצית מהחולים המאושפזים בבתי החולים הם בשנת חייהם האחרונה. כלומר, ימותו בתוך שישה חודשים בממוצע. מכיוון שבתי החולים הציבוריים מוציאים מדי שנה כ 7- מיליארד שקל, אפשר לייעל אותם מאוד. כל שנדרש הוא לאתר את האוכלוסייה שנמצאת בדרגת סיכון גבוהה ביותר - הקרובים למות - ופשוט להימנע מלטפל בה. כך נוכל לחסוך כ 3.5- מיליארד שקל בשנה , שאפשר יהיה להשתמש בהם לצמצום החוב הציבורי, ליום לימודים ארוך ולתוספת טכנולוגיות ותרופות לסל הבריאות. האם ראוי לעשות זאת? אני מניח שאפילו הכלכלנים המטורפים ביותר לא ימליצו לבצע את התוכנית הזאת כדי לייעל את תקציב הבריאות. כי יש דברים יותר חשובים מיעילות כלכלית .   בימים האחרונים שבתי לקרוא את המחקרים ואת ניירות העמדה העוסקים בעצמאות בנק ישראל. אמש היו האוצר והבנק המרכזי אמורים להגיע להסכמות בנושא, ולא - ראש הממשלה איים להכריע. הטיעון המכריע בזכות מתן עצמאות לבנק המרכזי הוא שזה ייעל את הכלכלה. במדינות שבחרו לתת עצמאות לבנק המרכזי יש אינפלציה נמוכה יותר ויציבה יותר .   ההסבר המקובל לכך ה...

" התקשורת הישראלית מתעסקת בשטויות ,"   כך טוען   " הפורום הישראלי לאנרגיה" במסמך שהוגש לא מכבר לוועדת ה כלכלה של הכנסת שדנה בהפסקות החשמל שהיו בחודש שעבר .   השטויות האמורות הן התגובות ששתלו הנהלת חברת החשמל ואחרים באתרים באינטרנט . ל"פורום" יש, לעומת זאת, שטות תורנית משלו כפתרון לבעיות החשמל : " להעלות את התעריף הבסיסי לחשמל באופן שישקף את העלויות החיצוניות האמיתיות הנגרמות מייצור החשמל והשימוש בו . "   מצער שגוף הכולל בתוכו פעילים למען איכות הסביבה מגיע למסקנה בעייתית שכזו . ה"פורום" משחק לידי חברת החשמל ותאגידים אחרים שמתכננים ייצור חשמל "פרטי ,"   הבאים בדרישה דומה, ואינטרסנטית . מחיר החשמל נקבע בידי רשות החשמל בהתבסס על עלויות חברת החשמל . החברה נחשבת לא יעילה ולכן התעריף, בהשוואה למצב של יעילות, הוא גבוה מדי . אלא שבגלל חוסר יעילותה החברה מפסידה אפילו כשהמחיר גבוה . לאחרונה העלתה רשות החשמל את המחיר כדי לספק מימון לחברה לרכישת עוד תחנות כוח ולהפעלת תוכנית לייעול הייצור – אבל בשניהם יש...

  בשבוע שעבר תוארו כאן ההשלכות האפשריות של הצעת החוק להנהגת שירות רפואי פרטי בבתי חולים ממשלתיים (של ח"כ רחל אדטו וח"כים נוספים . (   למשל - שירות משטרה פרטי שיסופק על-ידי שוטרים לאחר שעות העבודה, שירות שומות פרטי שיינתן על-ידי פקידי מס ,   אפשר גם שירות דרכונים פרטי (עלידי עובדי משרד הפנים בשעות אחר הצהריים) ועוד .

ההוצאה לסטודנט בהשכלה הגבוהה בישראל נמוכה ב 26% -  מאשר במדינות המפותחות . התוצאה: מחצית מהפרופסורים בארץ הם בני יותר מ 55 -  ככה לא מטפחים השכלה גבוהה   אילו הדבר היה בידי ראש הממשלה ושר האוצר ,   שכרם של כל עובדי המגזר הציבורי היה מקוצץ במסגרת ההפחתות בתקציב המדינה . רק הווטו של יו"ר ההסתדרות צימצם את ההפחתה לדמי ההבראה בלבד . באופן דומה, נעשה קיצוץ אחיד ברבים ממשרדי הממשלה . מהלך שכזה מעיד על ממשלה שאינה מסוגלת לקבוע מה חשוב ומה חשוב פחות . אז חותכים לכולם .   כל הדוברים בסדנה להשכלה גבוהה, שהתקיימה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית ל כלכלה , היו בדעה שיש קבוצה אחת שראוי להעלות את שכרה ובאופן ניכר: הסגל הזוטר של המרצים באוניברסיטאות - בעלי תואר שלישי בתחילת דרכם המחקרית . זה לא קורה, וכנראה לא יקרה .   את הבסיס העובדתי לדיון הביא פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב ומרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב: ב 1970-   היו 25 חברי סגל בכיר לכל 100 אלף תושבים . היום יש בערך – 10   כמו המספ...