גדעון עשת

  מן המפורסמות התקשורתיות הוא שישראל היא מדינה יקרה. עם סגירת מדד המחירים לצרכן של 2023 היו שטענו שאמנם האינפלציה האטה תנועתה "אבל ישראל תישאר יקרה". במוסף הכלכלי של "הארץ" היה מי שמצא כי "כשהאינפלציה יורדת, המחירים עולים" ובממצא הזה ישראל היא אור לגויים שאצלם אינפלציה היא שיעור עליית מחירים. באותו מקום אף הוסיפו, כדי שנבין, כי "למרות הציפיות להאטת האינפלציה – יוקר המחיה צפוי להחריף". הקוראים אמורים להבין שלא רק שסבלנו אלא שאנחנו צפויים לסבל מתמשך.

"בלי ניתוק בין אש"פ לחמאס לא יהיה מהלך מדיני". זו הכותרת למאמר שכתב צבי  בראל,  לדעתי העיתונאי הטוב ביותר ב ישראל. המאמר הזה בא להציג תמונה רחבה יותר, ולא להסתפק ביחסי אש"פ וחמאס. אצל בראל משתמע כי זו לא ממשלת ישראל לדורותיה, שעצרה "מהלך מדיני". האיש הרע בסיפור הם הפלסטינים תומכי אש"פ שלא מתגרשים מהחמאס והג'יהאד האיסלמי שרוצים פלסטין שלמה ואיסלמית. משתמע שבעבור מהלך מדיני צריך לשבת על התחת, לא להתנגד לכיבוש ולאכול בפה סגור. לפני כשנה שבה נתניהו וחבורת החמאס היהודי לא היו בממשלה. יפי הנפש מכל שאר המפלגות – חוץ מחד"ש, כמובן – ניהלו את המדינה והציעו לאש"פ "מהלך מדיני", לא כן? קדחת.

  חידה תחילה: מה טיבם של המספרים הבאים: 7010 , 10060, 16150, 22440, 46690 ? הנה רמז: מבחינה חברתית היה ראוי שההפרש בין המספרים האלה יהיה שווה. אבל הוא לא. הנה עוד רמז: אחרי המספר האחרון ראוי שיהיו עוד 10 מספרים נוספים. אבל אין. לפני פתרון החידה הנה ידיעה שמצאתי במוסף הכלכלי של עיתון הארץ. לקראת ועידת דאבוס של כל המי ומי הלא־ראויים אבל עתירי ממון נקבצו כ-200 מיליונרים ומיליארדרים לשלוח מכתב לראשי המדינות שהתכנסו באתר הסקי ובו דרישה להכביד עליהם, ועל עמיתיהם לעושר, את נטל המס. להלן ציטוטים מהמכתב. " אנו חיים בעידן של קיצוניות. גידול בעוני והתרחבות פערי העושר; עליית הלאומנות האנטי-דמוקרטית; מזג אוויר קיצוני ונסיגה אקולוגית; חולשות במערכות החברתיות המשותפות; וצמצום ההזדמנות של מיליארדי אנשים מהשורה להשתכר למחייתם " "ההיסטוריה של חמשת העשורים האחרונים היא סיפור של עושר שזורם אך ורק למעלה. בשנים האחרונות המגמה הואצה. בשנתיים הראשונות של המגפה עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם הכפילו את עושרם, בעוד 99% מהאנשים סבלו מירידה בהכנסה . " " הפתרון ברור לכל. אתם, נצי...

  במסגרת טמטום כלכלי רב שנים נחקק חוק עידוד השקעות הון שעיקרו שהמשקיע יכול לצבור במטמוני כיסו רווחים פטורים ממס. כלל הרווחים שנהנו מההסדר הזה נאמד ב־700 מיליארד ש"ח. בלשון רואי החשבון, 700 המיליארד האלה נקראים "כלואים". הפטור ממס עליהם חל כל עוד החברות המחזיקות בהם אינן מחלקות אותם כדיבידנד לבעליהן. אם יחלקו אותם, יחול עליהם מס חברות בשיעור 10-25% - תלוי בזהות המשקיע. הבעלים יתבקשו לשלם מס על הדבידנד.

  כה אמר נתניהו: "ישראל לא תתפשר על פחות מניצחון מוחלט". המאמר הזה בא לתת פשר לניצחון מוחלט שעכשיו מתברר שהוא היעד לא רק של נתניהו, ולא רק של הממשלה אלא של ישראל. לאמור: אנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו הולכים במלחמה הזו. כלומר, לא ממש בדיוק.

בעת מגפת הקורונה כמה אוניברסיטאות בארצות הברית ביטלו את המבחן הפסיכומטרי ככלי לקביעת הזכאות ללימודים. עתה, מדווח הניו יורק טיימס, הגלגל מתהפך כי מחקר מראה שהמבחן הזה דווקא מוצלח. במה מוצלח המבחן הפסיכומטרי? הוא מנבא טוב, יחסית, את ההצלחה במבחני הגמר באוניברסיטאות ובמכללות. בישראל מצאו כי המנבא הטוב הוא שילוב בין הפסיכומטרי וציוני מבחני הבגרות. מנבא מה? את ההצלחה בציונים באוניברסיטה.

  אני מתנצל על בורותי שבגינה לא ידעתי שגולדי רייך היא דמות חשובה בישראל. פעם חרדית ועתה חילונית. גם ספורטאית. גם מרצה מבוקשת. ומתברר שהיא גם ליברלית שמצדדת ב"גם וגם" שהיא הווריאציה הליברלית־ישראלית של הסיסמא הממשלתית "ביחד ננצח".

  " חשבנו שאם נעשה שלום עם מדינות שאף פעם לא היו איתנו במלחמה, נוכל להמשיך להחיל כיבוש על הפלסטינים בגדה ולהתנחל על אדמותיהם . חשבנו שהשם יתברך הבטיח רק לנו את הארץ בין הנהר לים, ומתברר שהוא מדבר ביותר מלשון אחת. חשבנו שהפלסטינים מורתעים, והתברר לנו שאפילו החותים הצטרפו לחיזבאללה ומשתתפים בחגיגה. חשבנו שאפשר גם להחזיר את החטופים וגם להגיע לסינוואר. חשבנו שהיתרון שלנו בנשק, במספר ובאיכות הצבא יכריעו את החמאס במהירות. חשבנו שאפשר להחזיק שני מיליון עזתים בכלא על מנות רעב, להפציץ כל מה שזז בעזה והעולם ישתוק. חשבנו שאנחנו חזקים והם חלשלושים, חשבנו שאנחנו צועדים בקלילות לניצחון אך חזרנו 50 שנה לאחור. טעינו בהכל" (לקוח מדף הפייסבוק של גרי שפר ) אני מוסיף: חשבנו שאם נחסל את סאלח אל עארורי יהיה הישג. אבל רק האגו התנפח על חשבון התבונה. היום שאחרי הרקע: שני חברים - בנימין ויחיא. החברות ביניהם נוצרה משאיפה פוליטית זהה: למנוע חלוקת א"י־פלסטין לשתי מדינות. כדי לממש את השאיפה הם שיחקו אותה כאילו הם אויבים. מדי כמה שנים הם התקוטטו. כל אחד משוכנע שהצליח...

  שיעור מס קניה על מכונית חשמלית היה אמור לעלות בראשית השבוע מ־20 ל־35 אחוזים בעת שהמס על מכונית עם מנוע שריפה פנימית הוא 83%. בממשלה מתקיימים דיונים באשר לטיב מערכת המס על ענף התחבורה שלצד שיעורי מס גם עוסקים בתמריצים ליבואנים לייבא יותר מכוניות חשמליות ובעידוד רשויות מקומיות להתקין עמדות טעינה לרכב חשמלי. על כל זה מרחף ענן כבד: כל הסטה של רכישת רכב לעבר מכונית חשמלית גוררת הפסד מס לממשלה. והענן הזה גודלו בערך 20 מיליארד שקל לשנה – הכנסות המדינה ממס על בנזין וסולר. כסף ענק. אבל כסף עקום הטענה כי מכונית חשמלית אינה מזהמת מוטעית. נכון, למכונית אין מנוע ששורף דלק במישרין אבל יש לה מנוע ששורף דלק בעקיפין. הדלק הזה הוא מה שמשמש את יצרני החשמל: גז טבעי, סולר, ופחם. מכיוון שעל בנזין יש מס ישיר ואילו על דלק לייצור חשמל, כמו גם דלק למטוסים, אין מס ישיר נוצר עיוות המס. שיעור המס על דלקים לא צריך להתחשב בשימוש שהדלק מאפשר. שיעור המס על דלק צריך לשקף רק עניין אחד: כמות פליטת מזהמים כאשר הבולט מבין המזהמים הוא דו תחמוצת הפחמן שיש לגביו הסכמה רחבה שהוא התורם להתחממות כדור הארץ. נכון, זה...