בעת מגפת הקורונה כמה אוניברסיטאות
בארצות הברית ביטלו את המבחן הפסיכומטרי ככלי לקביעת הזכאות ללימודים. עתה, מדווח
הניו יורק טיימס, הגלגל מתהפך כי מחקר מראה שהמבחן הזה דווקא מוצלח.
במה מוצלח המבחן הפסיכומטרי? הוא
מנבא טוב, יחסית, את ההצלחה במבחני הגמר באוניברסיטאות ובמכללות. בישראל מצאו כי
המנבא הטוב הוא שילוב בין הפסיכומטרי וציוני מבחני הבגרות. מנבא מה? את ההצלחה
בציונים באוניברסיטה.
על פניו זה מהלך מבריק. חבל לבזבז
משאבים על סטודנטים שלא יוציאו ציונים טובים במבחנים בהשכלה גבוהה. ואם יש מכשיר
שמנבא מי הם הבינוניים ומטה -במבחן הציון – מה טוב. המדינה אולי לא חסכה כסף, אבל
הכסף שהיא נותנת – לימודי השכלה גבוהה מסובסדים בידי המדינה – יניב תשואה גבוהה
יותר.
סיפור על שני מורים
זה נכון רק אם התשואה שהשכלה גבוהה
מעניקה נמדדת בציונים. אלא שכלל לא ברור שזה מה שראוי שיימדד. ניקח סטודנט שלמד
באוניברסיטה מתמטיקה וקיבל ציון 100. הוא מוצא עבודה כמורה בבית הספר הריאלי
בחיפה. בית הספר הזה חיפש שני מורים והמורה השני שנבחר סיים את האוניברסיטה
במתמטיקה בציון 65.
האם פערי הציונים בין שני המורים
ישתקפו בהישגים של תלמידיהם במבחני הבגרות? כאן טמון המוקש הראשון. כל מי שלמד אי
פעם בבית ספר ואוניברסיטה יודע כי מה שמבחין בין מורה טוב למורה בינוני הוא היכולת
לעניין את התלמידים, לסקרן אותם, להביא אותם להשקיע במקצוע הנלמד.
לכל אלה אין כל קשר לציון שהמורה
קיבל באוניברסיטה.
מה מלמד הכסף
נעבור למוקש השני. אחד מראשי הערים
בישראל החליט לתת למורים תמריץ כספי על פי....ציונים של תלמידיהם. הוא כנראה לא קרא את הספר פריקונומיקס שבו
מתואר מה קרה בכמה מקומות בארה"ב בהם נבחרה השיטה החביבה הזו. בפלורידה מורים
המליצו לתלמידים "כושלים" לא להגיע למבחנים וכך העלו את הציון הממוצע
שהניב את הבונוס הכספי. בשיקגו המורים הסתובבו בין התלמידים בזמן הבחינה וסימנו
להם היכן טעו (זה קל במבחן אמריקאי).
נעבור למוקש השלישי. שני הסטודנטים
למתמטיקה דלעיל חיפשו עבודה לאחר לימודיהם. בעל הציון הגבוה החליט להיות מורה בבית
הספר הריאלי. בעל הציון נמוך שמע שהשכר החודשי נמדד בארבע ספרות – ואמר: לא בבית
ספרנו. הוא שמע שבבנק איגוד הסמנכ"ל לכוח אדם מחפש עוזר. השכר המוצע כפול
משכר המורה, ויש גם בונוס בסוף השנה.
החלופה למבחנים
הכלכלן המצוי, המודד תשואה במונחי
כסף – כמו שמודדים ניירות ערך - יאמר כי עוזר הסמנכ"ל למשאבי אנוש מניב תשואה
חברתית טובה יותר. והדקדקנים מבין הכלכלנים יוכיחו זאת בסכום מס הכנסה ודמי ביטוח
לאומי החודשי שמשלמים שני הסטודנטים בדימוס בעבודתם החדשה.
מופרך? אני לא מכיר מעסיק שממיין
עובדים על פי ציונים בלימודים, חוץ מאשר המוסדות להשכלה גבוהה. לגבי רוב ענק של
בוגרי אוניברסיטה תוחלת החיים של הציון בגמר הלימודים היא דקה. ולא בגלל שמעסיקים
הם טיפשים. זה בגלל שהציון לא רלוונטי לחיים.
יותר מזה: מבחן הציון מניח כי תלמיד
שיודע יותר גם מצליח יותר במבחנים. יש לא מעט עדויות שהצלחה במבחן היא יכולת שונה
מידיעת החומר הנבחן.
אז איך אתה מציע למיין את מי שרוצים
ללמוד באוניברסיטה? בהגרלה. זו, אגב, שיטה טובה גם למינויים. כדי שדוד אמסלם לא
ימנה סוס בתור יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית – נשלול ממנו ומשאר בעלי זכות
המינוי את הכבוד הזה שמניב בעיקר ליקוקי ישבן.
