כותרת ב"הארץ" השבוע הודיעה על "מחטף
התקציב". זאת בעקבות אישור תקציב הממשלה ל־2026 בהצבעה בכנסת. מחטף, מושג
שלילי בעליל, מקורו בעסקה בין המפלגות החרדיות וראש הממשלה ולפיה יועברו סכומים
גדולים למגזר החרדי תמורת הצבעתם בעד התקציב. בכך נמנע מצב שבו היעדר תקציב היה
מביא לבחירות מוקדמות.
הנה ניחוש: בחישוב ההוצאה לנפש, הכסף שהועבר
ויועבר לחרדים לא מגיע לקרסולי מה שממשלות מפלגת העבודה העבירו לקיבוצים ולמושבים.
כך או כך, מאחר שהממשלה בחרה שלא לקצץ
בהוצאות אחרות או להעלות מסים, מתחייב מימון באמצעות הלוואות (= הגירעון). מטעמי
צניעות מעושה נוהגים מביני כלכלה לנקוב את ההלוואות האלה במונחי אחוזים מההכנסה
הלאומית. הנה תרגומם לשקלים: ההלוואות נאמדות עתה בכ־110 מיליארד שקל לשנה הנוכחית
בלבד וזה שווה לכ־11,000 שקל לכל נפש ישראלית. החוב הזה מצטרף לחוב של כ־1.4
טריליון (= אלף מיליארד) שיש לממשלה משנים קודמות.
מתכון קרן המטבע
מאמר שהתפרסם לא מכבר מטעם קרן המטבע
הבינלאומית יוצא מנקודת מוצא שישראל שותפה לה: ממשלות בכלל – וממשלת ארה"ב בראשן
– יצרו וממשיכות לייצר חובות במימדי ענק. ככל שהחוב גדל כך נדרשת ריבית גבוהה יותר
כדי לשכנע את המלווים – הציבור – לקנות אגרות חוב ממשלתיות. ומכאן, קיצור המאמר, הדרך
קצרה לאינפלציה, היא התחזית השחורה.
בעת הזו, עקב המלחמה שיזמו ארה"ב
וישראל, נולד משבר אנרגיה שמתבטא בינתיים בהתייקרות מחיר הדלק ובקרוב גם מחירי
החשמל והגז.
כדי לטפל במצב העגום הזה מתבקש תיאום בין
בנק מרכזי וממשלה. כך למשל, אם הבנק המרכזי יעלה ריבית כדי לטפל באינפלציה, החוב
הממשלתי יגדל עוד יותר כי חוב נושא ריבית.
המסקנה של המאמר היא שהבעיה עולמית ונדרש תיאום
בינלאומי לפתרונה. בפעם הקודמת המשבר העולמי היה תוצאה של מגיפת הקורונה והוא נפתר
רק עם המצאת החיסון למחלה. מהו החיסון המתבקש עתה? מחברי המאמר בעד שלום עולמי –
בדיוק ההיפך מהצעת טראמפ, שאמר לכל העולם שיקפוץ לו ושיטפל בהתייקרות האנרגיה
בעצמו למרות שארה"ב יזמה את המלחמה. ואם זה לא קורה – נאכל אינפלציה לארוחת
בוקר במקום גרנולה.
האלטרנטיבה
הארגון הבינלאומי Oxfam
חולק על הניתוח הזה. הארגון, שעיסוקו העיקרי הוא אי-שיוויון ועוני,
פרסם לא מכבר ממצאים במלאת עשור לפרסום
מסמכי פנמה. המסמכים האלה חשפו איך המיליארדרים של העולם מטמינים את הונם במסתרים
פיננסיים ובדרך זו נמנעים מלשם את חלקם המתבקש במס.
הארגון מצא שקרן המטבע הבינלאומית אכן
ממליצה על שינויים במערך המס אלא שמתוך יותר מ־1,000 המלצות בתחומי המס רק 3% עסקו
במיליארדרים האלה.
המלצה דומה העלה ארגון INET של כלכלנים שחושבים אחרת. למשל, שיצרני התרופות מנצלים את גודלם
כדי לגבות מחירים גבוהים ולהבטיח לבעלי המניות שלהם דיווידנדים שמנים. אלא שרווחים גבוהים משלמים
מיסים נמוכים.
ישראל, למשל
ניקח דוגמא ישראלית: אדם שהכנסתו היא 18,500
שקל בחודש, משלם 20% מס על 9,000 השקל
האחרונים. נניח שהחודש הכנסתו גדלה ב־1,000 שקל. על ההכנסה הנוספת הוא ישלם מס
הכנסה של 31%. אבל אם הוא תאגיד, הוא ישלם רק 23% מס, גם אם הוא מרוויח מיליון שקל
בחודש. שכיר משלם דמי ביטוח לאומי על כל שקל שהוא משתכר – עד לתקרה מסוימת. יוצא
מכאן ששכירים עשירים פטורים מתשלום ביטוח על שכרם מ־52,000
שקל ומעלה. וכמה מס משלם בעל מניות על
רווחיו? עד 35% במס הכנסה ואפס בדמי ביטוח לאומי.
מס הכנסה פרסם לפני כחצי שנה ממצאים על
המאון העליון (1% הכי עשירים). הוא מצא תופעה מעניינת: שיעור מס ההכנסה שהם משלמים
יורד ככל שההכנסה שלהם עולה. איך קורה הנס הזה? לא, זה לא מתנה מיהוה. רוב ההכנסה
שלהם היא מהון, ושיעור המס על רווחים, ככתוב דלעיל, נמוך בהרבה מהמס על הכנסה
מעבודה.
אז מה ראוי לעשות עם הגירעון בתקציב? למסות
עשירים ותאגידים כאילו הם בני אדם עובדים.
