רל"ב עם קורט שמאל

 למחרת ההודעה על הסכם איראן־ארה"ב הודיע איתמר בן גביר כי "אזרחי ישראל מתעוררים להסכם בין ארצות הברית לאיראן שנחתם מעל ראשה של ישראל. באבחת חתימה אחת נמחקו הישגים צבאיים אדירים שהושגו באומץ לבם של טייסינו ובדם לוחמינו, בזמן שנתניהו עמד מן הצד [...]. טראמפ חותם על הסכם שמזרים מיליארדים למשטר האייתוללות, משאיר את תשתיות הגרעין על כנן, מותיר את האיום הבליסטי בעינו ומעניק חבל הצלה למשטר הרצחני בטהרן".

 זו נראתה לי תגובה ההולמת שר  שמתנגד בחריפות להסכם המנוגד להתחיבויות של ראש הממשלה לפני המלחמה. ליתר ביטחון ביקשתי מבינה מלאכותית לבדוק אם בן גביר אכן אמר את הדברים. מתברר שטעיתי. הדברים נאמרו אבל אמרם היה יאיר גולן, יו"ר "הדמוקרטים".


החיים על פי גולן


סקירת עמדותיו של גולן מלמדת שאין כיבוש, אין שתי מדינות, אין פיתרון קבע לסכסוך, ולכן הצבא נשאר בגדה. התנחלויות? יוק! אין גם התייחסות למערכת הרווחה והמס. יש הרבה קללות על נתניהו. אם לסכם את השקפת עולמו של גולן: הוא רל"ב, בנט 2.0. מפתיע שלאיש המתהדר בתואר "שמאל ציוני" אין בסדר יומו ולו נושא שמאלי אחד. להיפך. תהיה חובה על כולם, הוא קובע – מוסלמים ונוצרים וחילונים – ללמוד מורשת והיסטוריה יהודית. היסטוריה ומורשת ערבית – לא. מורשת חילונית - שפינוזה למשל - לא בבית ספרנו.

לפיכך יתרת המאמר הזה תציע ל"דמוקרטים" סעיף זעיר שבזעירים העוסק בנושא שלא מטריד איש. אזוטרי לחלוטין וסוציאל-דמוקרטי למהדרין.


השכיר


הוא קשור לשאלה מיהו שכיר. הגעתי לזה כאשר ראיתי בכמה מקומות עבודה שביקרתי בהם עובדים שהם עצמאים/פרי לנסרים. המקומות הם בבעלות "המעסיק", גם הציוד של בעל העסק,  ורק הסכם העבודה פסק שהאיש/ה ידפיס חשבונית מדי חודש, יעסיק יועץ מס, ישלם פנסיה לעצמו, לא יהיה זכאי לימי חופשה או מחלה וכמובן לא יהיה זכאי לפיצויים כאשר "המעסיק" יחליט שמגיעה לו מנוחה בבית.

פניתי לכמה מהעובדים בשיטה הזו בשאלה מדוע בחרו בה. כולם אמרו שלא היתה להם חלופה. מעסיק אחד הסביר שבדרך זו העובד מקבל סכום גבוה יותר ואילו המעסיק פטור מהתעסקות עם הבירוקרטיה שבהעסקת שכירים.

כדי לברר את היקף התופעה פניתי לבינה מלאכותית. מתברר כי פרט לרוב העובדים במגזר הציבורי, בתעשיה, בחקלאות ובבניין כל השאר נגועים במחלה. הענף המפתיע ביותר  הוא הוראה. יש ארגוני עובדים בכל מוסדות החינוך, כולל באוניברסיטאות, אך הם מתעלמים מהתופעה. הוסיפו  תקשורת ועיתונות, הייטק וייעוץ מקצועי, בריאות וטיפול, שליחויות וכלכלת פלטפורמות, אדריכלים, מהנדסים, שחקנים, מוזיקאים ועוד ועוד ונגיע  למאות אלפים.


מבחני בית הדין לעבודה


הבינה מוסיפה שבתי הדין לעבודה קבעו שלושה מבחנים עיקריים לזיהוי שכיר: מקום העבודה אינו בבעלותו, הציוד שהוא משתמש בו אינו שלו והוא לא קובע מי יהיו הלקוחות. מבחנים אלה גוברים על הסכמתו של העובד בחוזה כתוב, בדיוק כפי שהסכמה לקבלת שכר מתחת למינימום אינה קבילה חוקית.

אלא מאי, רוב הנוגעים בדבר נמנעים מפניה לבית הדין לעבודה. ומכאן הצעה ליאיר גולן וחבריו הדמוקרטים: התנאי לכניסה לממשלת רל"ב, בכל הרכב שהוא, יהיה קבלת חוק שיקבע כי שכיר הוא מי שעומד בשלושת המבחנים דלעיל. ומי שמעסיק עובד במצב הזה כעצמאי עובר עבירה פלילית. או אז כל מעסיק יחשוב פעמיים אם להיות עבריין.

המעסיקים יצעקו, וזו תהיה הראיה של הדמוקרטים לכך שהם שמאל. גם אם ביישובים צפופי מעסיקים מתגוררים רבים ממצביעיהם.



 

שתפו: