כמה עולה המלחמה, תהה הפרשן הכלכלי. נבר במרשם הכספים ומצא את הנתון 20 מיליארד שקל לשבוע, שמשמעותם 30 מיליארד עד היום. ומנוף הכסף עוד עובד. הרמטכ"ל הודיע שהמלחמה תיקח עוד זמן רב". מה שמוביל למסקנה שאנחנו בדרך לפשיטת רגל שתקרה במהלך השנה עת ננצל את כל 600 מיליארד הדולר של ההכנסה הלאומית השנתית.
מצער שהרמטכ"ל מפריח הבלים כביביסט
מצוי. בכל זאת הוא רק הרמטכ"ל של צבא החיזבאללה של ארה"ב. כמו הרמטכ"ל
של החיזבאללה של איראן הוא לא מחליט מתי מתחילה ומתי מסתיימת מלחמה. בגיהוק האחרון
של הנשיא טראמפ זה עניין של ימים. אבל הוא גם אמר את ההפך.
המאמר הזה בא לעסוק בקשר בין מלחמה וכסף.
כלכלת מלחמות העולם
היו ימים שהמלחמות היו זולות. זולות למנצח, שהיה
גובה מהמנוצח מחיר, תחילה בצורת עבדים ואחר כך בכסף.
האירוע האחרון מהסוג הזה בתחום הפיננסי היה
לפני 107 שנה, עת נחתם הסכם ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה. בהסכם הזה הושת
של גרמניה המפסידה תשלום כספי שווה ערך ל־100 מיליארד דולר של היום לשנה הראשונה
בלבד. ההסכם גם הגביל את גודלו של צבא גרמניה ל־100 אלף חיילים, ללא חיל אוויר וללא
צוללות.
רוב ההיסטוריונים סבורים שזה היה הגורם
החשוב ביותר לעליית הנאצים לשלטון ולפריצת מלחמת העולם השנייה. משזו הסתיימה החליטו
המנצחים, כלומר ארה"ב, לבצע את תכנית מרשל שעיקרה הזרמת כסף ענקית למדינות
שהשתתפו במלחמה, כולל גרמניה. למה גרמניה? כדי לא לחזור על טעות השוד בהסכם ורסאי.
זה הנימוק מדוע לא כדאי לישראל ולארה"ב
לנצח במלחמה ולהחליף את השלטון באיראן. לא רק הוצאות המלחמה יחסלו אותנו אלא גם
הצורך לשקם את כלכלת איראן.
מהי, אם כן, המסקנה מהניתוח ההיסטורי הזה?
הבה נסתכל על ארה"ב, המנצחת הגדולה של
מלחמת העולם. לא רק שהוצאות המלחמה היו ענקיות – נזכור שצבא ארה"ב נלחם
באירופה, ביפן ובאסיה - אלא שמיד לאחר שהסתיימה המלחמה הועברו עוד עשרות מיליארדי
דולרים למדינות אירופה. ובנוסף, צבא ארה"ב החל להתחמש מחדש בגלל מה שנתפס אז
כאיום הקומוניסטי.
מה שמלמד כי ספירת המיליארדים של עלויות
המלחמה היא הדבר הפחות נכון לעשותו.
הכלכלה לאחר מלחמות העולם
נשוב למה שקרה בין מלחמת העולם השנייה לזמננו
במדינות אירופה, ביפן ובשאר מדינות אסיה.
כולן קיזזו את הוצאות המלחמה באמצעות צמצום בהוצאות הצבאיות שלהן. כמעט בכולן ביטלו את גיוס החובה ואין גיוס
מילואים.
הדוצ'ה שלנו, רואה באופק הניצחון המוחלט על
איראן גם שלום עם סעודיה ומי יודע, עם קצת קוועץ' אמריקאי, גם עם סוריה. אז בשביל
מה להמשיך להחזיק כ־2,000 טנקים ומאות מטוסי קרב?
יותר מזה: נניח שהתרחיש של הדוצ'ה מוטעה
ויישארו לנו אויבים או שנצטרך לחסל את "האיום הטורקי". גם בתרחיש הזה
הוצאה חד פעמית במלחמה הנוכחית אינה נטל כלכלי כבד. לישראל יתרות מטבע חוץ של כ־200
מיליארד דולר שיכולות לשמש ערובה להלוואות מחו"ל אם נצטרך אותן. הלוואות בשקלים יכולות להיעשות
באמצעות חיוב קרנות הפנסיה וקופות הגמל להשקעת 90% מכספי החוסכים באג"ח
ממשלתי בריבית של 2% צמודה למדד. כרגיל וכמקובל, הממשל האמריקאי ישליש כבעבר ממון
רב במיני תכנית מרשל לחיזבאללה שלו.
בתמצית: כסף הוא לא הבעיה. הבעיה היא חוסר הטעם
במלחמה שישראל אינה יכולה לנצח בה בשום
מובן של המילה לנצח. הרי רק לפני חצי שנה "ניצחנו", ודבר לא קרה.
