בבואו למתוח ביקורת על מהלך ממשלתי שאינו מוצא חן בעיניו – נוהג הפרשן הכלכלי להביא סימוכין מדעיים לטענותיו. גם אם כלכלה היא מדע בערך כמו שבישול הוא מדע.
המקור הנוח והיוקרתי ביותר הוא פרסומי ה־OECD, אותו ארגון המאגד 38 מדינות, שאוסף
סטטיסטיקות כלכליות ממדינות שונות ומארגן אותן במבט השוואתי. רואה הפרשן כי
מהבחינה המדידנית ישראל נמוכה מהממוצע ולבו נמלא דאגה עמוקה. כך למשל מפרסם הארגון,
שבתבונה קולינרית ממוקם בפריז, מדד שחיתות (לא נדקדק בדרך המדידה) שישראל נמצאת בו
במקום ה־35. אות ומופת כי אנו מושחתים למהדרין.
הפרשן הכלכלי מרבה להשתמש במילה פופוליזם
בבואו לנתח מדיניות ממשלתית. וכך מצאתי באחרונה כי עיתון "הארץ" והעיתון
"כלכליסט" הגיעו למסקנה אחידה שההצעה להפחית בשיעור מס ערך מוסף
(מע"מ) על מוצרים בסיסיים היא פופוליסטית, כלומר בלתי ראויה. העובדה שהעיתון
האופוזיציוני ביותר לממשלה והעיתון בבעלות שותפו של בנימין נתניהו לספסל הנאשמים
בגין טובת הנאה מגיעים לאותה מסקנה נותנת משנה תוקף לטענה בדבר קלקול ביסוד הצעת
החוק של 66 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. מכאן עולה גם שמדובר בסכנה רצינית
לא רק במצב הנוכחי אלא גם אם האופוזיציה תנצח בבחירות הקרובות.
המדינות העשירות
כדי לבחון את העניין לגופו המדעי פניתי
לנתוני המדינות העשירות בעולם, לבדוק האם
אכן מדובר בפופוליזם הרסני. הנה כמה ממצאים:
א.
מבין
המדינות הכי עשירות בולטת במיוחד ארה"ב, כי שם אין מע"מ ולכן אין גם
מע"מ אחר למכונית ולעגבניה. המסקנה: ארה"ב נטולת פופוליזם מהזן
המע"מי.
ב.
רוב
מוחץ של המדינות העשירות האחרות עושה בדיוק מה שמבקשים לעשות כאן 66 חברי כנסת
פופוליסטים. אוסטריה, בלגיה, פינלנד, שוודיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, קנדה,
איטליה, לוכסמבורג ואפילו שוויץ – כולן זבל פופוליסטי. באופן מפתיע, פרשני שני
העיתונים שכחו לבחון את המצב העובדתי במדינות החברות בארגון ה-OECD.
המלפפון והחלב
מילא, שוכחים. קורה. אבל בישראל יש שיעור מע"מ
אפס על פירות וירקות טריים והעיר אילת כולה נטולת מע"מ. מה מותר מיץ תפוזים ביתי
על פני מיץ תפוזים תעשייתי (ללא חומרים משמרים ושאר תועבות)? ומדוע מלפפון (95%
מים) מועדף בהפחתת המע"מ על פני מים נטו? ובמה הוא עדיף על חלב משיבולת שועל
(תכולת מים דומה)? במה אילת שונה ממטולה וקרית שמונה?
אם כך, האמנם צודקים חברי הכנסת שמבקשים
להשוות את השיטה כאן לזו של שבדיה? ממש לא. התשובה המתבקשת היא שמע"מ אינו
המס העקיף (מס המוטל על מוצר או שירות) הראוי. מקומו בבית הקברות של המסים לצד מס גולגולת.
מס מזיקים
השיטה המוצעת להלן היא הטלת מס קניה על
מוצרים ושירותים מזיקים (vice taxes). כמו מס גודש המוטל על נסיעה במכונית פרטית. כאשר הצפיפות בכביש
עולה – מוטל מס. כמו בנתיב המהיר בין תל אביב ונתב"ג. גבינה עד 3% שומן תהיה
פטורה ממס. כל אחוז שומן מעבר לזה – חוטף מס. ממתקים - מהגרם הראשון. זה בדיוק מה
שקורה במיסוי סיגריות ודלק. וכך לחם מקמח לבן – חלה למשל – יהיה חייב במס, ולחם
מקמח מלא – פטור. איך תיקבע מידת הנזק של כל מוצר? משרד הבריאות והמשרד להגנת
הסביבה יקימו צוות שיבחן ויחליט מה יהיה
המס על מוצר בעל השלכות מזיקות.
תשאלו מה עם מיסוי שירותים. הרי יש גם
שירותים מזיקים כמו רואי חשבון ועורכי דין שפועלים כקרטל. ובכן, המס המוצע על רואי
חשבון הוא שלא תהיה חובה חוקית לשכור את שירותיהם. ועורכי הדין – המקצוע יהיה פתוח
לכל אדם, בין שלמד משפטים ובין שלא. כמו גננים ובנקאים.
