בנק ישראל פירסם השבוע הודעה ובה נכתב כי "בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי, שפורסמו באוגוסט 2025... בראש הצוות עמדו המפקח על הבנקים וראש אגף תקציבים במשרד האוצר, ומטרתו היתה לקדם את התחרות במערכת הבנקאית ולהסיר חסמי כניסה לשחקנים חדשים, לרבות עבור גופים חוץ בנקאיים".
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אמר "בנק
ישראל הציב את קידום התחרות במערכת הבנקאית כיעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור
השירותים הבנקאיים לכלל הציבור,"
יפה, לא?
מה שהוחלט הוא לחלק את הבנקים לשלוש קבוצות
("מדרגות") פיקוחיות לפי כמות הנכסים.
וזה נראה כבר כמו חירטוט בירוקרטי חסר פשר
מהותי. אבל מכיוון שמדובר בטיוטא להערות אני מציע שש קבוצות כמו בבית ספר עממי.
למען תחרות בחירטוט.
הבנקים והמחלבות
כמה מחלבות שמייצרות חלב יש בישראל. 10
מיליון תושבים ו־3 מחלבות, ובדוחק אולי עוד חצי מחלבה בשטח כבוש.
ומכאן לשאלת 64 מיליון דולר. הקוראים
מתבקשים לנחש כמה בנקים יש בישראל. לפני
שבדקתי ניחשתי 10. טעיתי.
הבדיקה נעשתה באמצעות האפלקיציה של הבנק בו
טמון האוצר שלי. באמצעות האפליקציה אפשר להעביר כסף לחשבון בבנק אחר. אדם שסיפק לי
שרות ביקש שאעביר לחשבונו בבנק את התמורה. שם הבנק היה נימה – Neema. הסתכלתי ברשימת הבנקים שאליהם אני יכול להעביר כספים והפועלים
בישראל ומצאתי שלושים.
הבה נחשוב: באיזה ענף כלכלי בישראל יש
שלושים "יצרנים" כלל ארציים? אפילו בשיווק אין שלושים רשתות סופרמרקטים
הפועלות בכל הארץ. מבלי שבדקתי נדמה לי שבישראל, במדד מספר בנקים לנפש במדינות עם 5
מיליון תושבים ויותר – ישראל היא במקום השני בעולם אחרי שוויץ.
ההשוואה עם המחלבות ראוייה גם בגלל שהממשלה
הניחה בכנסת הצעת חוק ל"רפורמה בענף החלב". ההצעה מתעסקת בכ־200 רפתנים אבל אף מילה על המחלבות.
אם שלוש וחצי מחלבות זה מצב תקין, מה הבעיה עם שלושים בנקים?
תאגידים קטנים ויפים
נניח שיש בעיה עם הבנקים. האם חלוקה לשלוש מדרגות פיקוחיות היא תשובה?
הנה חלופה לצמצום כוח הבנקים הגדולים והעברת
הנזילות לכלל האוכלוסיה ולאו דווקא לבנקים. יתרון נוסף בכך שאינה מתעסקת רק עם בנקים אלא גם עם כל התאגידים
הגדולים.
א. לקראת פורים: הבנקים
הקטנים לא מסוגלים לתת אשראי לעיסקות ענק שרובן הן רכישות של תאגיד פלוני בידי
תאגיד אלמוני. לקראת פורים אני מתחפש לאלון מאסק ששולט בתאגיד טסלה שמייצר מכוניות
חשמליות. אני מיליארדר ובא לי צעצוע חדש: לקנות את טוויטר – זירת תקשורת. אני הולך
לבנק שמאוד שמח לתת לי מימון של 80% מהעיסקה. מאיפה אשיג עוד 20% כאשר אין לי גרוש
על התחת? אני משעבד לבנק את המניות שלי בטסלה. הנה ההצעה: ששיעבוד נכס יהיה עיסקת
מכירה ואז השיעבוד יהיה חייב במס. אז נראה אם אלון מאסק קונה את טוויטר.
ב. שיוויון במס: שתאגידים
ישלמו מס בדיוק, אבל בדיוק, כמו כל עצמאי. כלומר בהכנסה שנתית של מעל 721 אלף שקל
שיעור המס הוא 50% ולא 23%.
ג.
צ'ק לכל תושב: שייאסר על הבנק המרכזי להוריד ריבית מתחת לשיעור
האינפלציה בתוספת אחוז. ואם הבנק המרכזי בדעה שנדרשת הרחבה מוניטרית שיפקיד כל
חודש צ'ק בחשבון הבנק של כל אדם מעל לגיל 18. הפחתת ריבית היא בעיקרה תענוג של
עיסקות מניות שבנקים מממנים. ומי שאין לו נגישות לאשראי כזה או נכסים לשיעבוד – לא
נהנה מהפחתת ריבית. הצ"ק המוצע מחלק את תוספת הכסף שווה בשווה.
שלוש מדרגות פיקוחיות זו תרופה
חדשנית. אז, כמקובל, שינסו אותה קודם על עכברים.
