כמה כסף העברנו אשתקד – אנחנו, לא הממשלה – לממשל
האמריקאי? הנה תחשיב לא מוסמך, תוצרת הדיוט.
הצריכה הפרטית ב־2025 היתה טריליון שקל.
בישראל יש 10 מיליון נפשות, כלומר כל נפש הוציאה 100 אלף שקל. 90% מהעסקאות נעשו
באמצעות כרטיסי אשראי, שעליהם שולמו בממוצע עמלה של אחוז אחד (בין חצי אחוז לאחוז
וחצי). העמלה הועברה לשני תאגידים, ויזה ומאסטרקארד, חציה למקום מושבם בניו יורק וחציה
לידי הזכיינים הישראלים של תאגידים אלה. דיינרס
קלאב ואמריקן אקספרס הם זניחים בנתח השוק שלהן. כלומר, כל ישראלי העביר בערך 500
שקל לתאגידים האמריקאיים, ששילמו מצדם מס על הרווח הזה. דונלד טראמפ מודה למשפחה
הממוצעת הישראלית על תרומתה בסך כ־1,800 שקל לכלכלת ארה"ב בסעיף עמלות
לרכישות בכרטיסי אשראי בלבד.
היו ימים שבהם עסקים בישראל הציבו שלט ולפיו
תשלום בכרטיס אשראי כרוך בעמלה של 2% שאותה
שילם העסק לחברה שהנפיקה את הכרטיס. היום העמלה הפכה לחלק מהמחיר האחיד.
החשש מהפסיכי
כל זה אינו המצאה ישראלית. ויזה ומאסטרקארד
הם דואופול עולמי, ובכל זאת עד השבוע איש לא צייץ. ביום חמישי השבוע, כך דיווח הגרדיאן
בראשית השבוע, עתידים היו להתכנס כל ראשי הבנקים בבריטניה, בגיבוי הממשלה והבנק
המרכזי, כדי לתכנן גירושין מהדואופול, כלומר לייצר מערכת אשראי רחוקה מידיו של הפסיכי שיושב בבית הלבן.
פסיכי לא במובן הקליני, אם בכלל יש כזה, אלא
בלתי צפוי, במיוחד לחבריו. באביב שעבר הוא הטיל מכסים על כל מדינה בעולם – כל אחת בשיעור
שונה, לפי מידת טינתו של הנשיא כלפיה. אתמול פסק בית המשפט העליון שזה לא חוקי, וטראמפ
הורה להטיל על כל המדינות מכס של 10% למשך 150 יום. אחר כך הפציץ בסיוע ישראל את
מתקני הגרעין האיראניים במעין מלחמה שלא השיגה דבר. הצלחה ענקית היתה בחטיפת נשיא
ונצואלה. תושבי גרינלנד סומנו כיעד מבוקש. ואחרי שבשבוע שעבר תמך בהחלטת בריטניה
להחזיר כמה איים למאוריציוס חזר בו טראמפ מעמדתו והודיע השבוע שהוא מתנגד למהלך. על
רקע זה התקיים הכינוס בלונדון שדנו בו בשאלה האם בריטניה ערוכה לרגע שבו יעלה במוחו
של טראמפ הרעיון לאסור על דואופול האשראי הדיגיטלי לפעול במולדתו של המלך צ'ארלס
השלישי, כפי שנעשה ברוסיה.
תחשבו על זה: איך נפעל אם מחר המערכת הכספית
תפסיק לכבד כרטיסי ויזה ומאסטרקארד, ששולטים גם על התשלומים דרך היישומון הטלפוני?
קריסה.
מימון החמאס
החריג היא סין. שם יש חברת אשראי- לכאורה -
אחת לכל העסקאות הנעשות במדינה. כרטיסי הדואופול הכרחיים רק למי שנדרש לעסקאות
מחוץ לסין. ומה שעוד יותר מעניין בהסדר של סין הוא שתשלומים דיגיטליים נעשים דרך
חשבונות הבנק ובכך מבטלים את הצורך לשלם עמלה לחברת תיווך.
אפילו כלכלני הימין אמורים להסכים שהשיטה
הסינית עדיפה על מה שקורה היום, כאשר עסק קטן משלם עד 1.5% עמלה ואילו עסק ענקי לא
יותר מ־0.5%. אשראי הוא כמו כביש. לדואופול אין כל יתרון בנסיעה הזו.
מה שמעורר את השאלה הבאה: איך זה שממשלתנו
הפטריוטית ממשיכה לאפשר שירותי אשראי וכסף לחמאס הנורא מכל. מאז שתפס את השלטון,
החמאס מטיל מס על כל דבר שזז בעזה. והכל במטבע ציוני כשר.
הנה רעיון איך באמת להגיע לניצחון המוחלט
שהממשלה הבטיחה ולא קיימה: לעצור הברחת שקלים ולא לתת להם אפשרות לבצע שירותים
פיננסים.
בתרחיש הזה כל מה שהצבא יצטרך לעשות – תחליף
להרג אגבי של תושבי עזה וחיילי הצבא עצמו – הוא למנוע הכנסת מטבע אחר לעזה. זוהי משימה קלה לביצוע. בלי כסף, אין מס. בלי מס
– אין חמאס.
נכון, מבחינת תושבי עזה זו תהיה קטסטרופה. ואם
כך, שיתכבדו ויפרקו את החמאס מנשקו, ישראל תיסוג ובא הניצחון המוחלט.
