לא מכבר מצאתי על מפתן ביתי מסמך שנכתב בידי
מפלגה המבקשת להשתתף בבחירות הבאות לכנסת. הנה מבחר מתוך עמדותיה של המפלגה בכמה עניינים.
ב. חלוקת הארץ:
המפלגה החדשה תומכת בחלוקת הארץ. אבל לא פחות חשוב מכך, היא מתנגדת לחלוקת הארץ
לשתי מדינות. החלוקה המוצעת תהיה בין ישראל, שגבולותיה לא מוגדרים, לבין לא־מדינה
בשם "רשות פלסטינית", שמה שחשוב בה הוא שצבא ישראלי יהיה הפטרון שלה. ליתר
ביטחון יישמר "אזור חיץ" בשליטה ישראלית בעזה ותהיה שליטה צבאית מלאה
בכל הגדה המערבית, ללא סיפוח משפטי.
ג. סוריה
ולבנון: יש לעודד את ארה"ב לפעול לרפורמות פנימיות משמעותיות בשתי המדינות
האלה לקראת הסדרים עתידיים עם ישראל. עד אז לא תידרש נסיגה של הצבא הישראלי מהן.
ד. משרדי
ממשלה: יש לצמצם את מספר משרדי הממשלה. לא נכתב לכמה ולא מצוין סדר העדיפויות.
ה. דת
ומדינה: המסמך תומך בנישואין אזרחיים ומצדד בשוויון בין כלל זרמי היהדות. בחינוך
תהיה רק אופציה של חינוך ממלכתי, שילמדו בו גם "מורשת והיסטוריה יהודית".
אבל לא חילוניות ישראלית.
ו. אחרון
חביב: המסמך דוגל בהרחבת מערכות הרווחה והבריאות, תוך דאגה לחלש, לנכה ולמי שהחיים
אינם מאירים להם פנים.
בשלב זה אני מבקש מהקוראים
לסווג את המפלגה החדשה לאחת משלוש הקטגוריות הבאות: ימין, שמאל או פלסטלינה – מה
שלעיתים מכונה אצלנו מרכז, בנוסח המפלגות של גנץ, איזנקוט, ליברמן, לפיד,
המילואמניקים ועוד.
הימין
על פניו נראה שאין
לליכוד בעיה עם המסמך הזה. אמנם מדובר שם על "חלוקת הארץ" אבל בפועל
הצבא הישראלי ימשיך להיות שליט באיו"ש ובעזה. ממילא הליכוד, בכל שנות שלטונו,
לא סיפח אלא את ירושלים והגולן, והמפלגה החדשה לא דורשת נסיגה במקומות האלה או בשום
מקום אחר. נישואין אזרחיים כלל אינם בעיה אפילו לחרדים. רק הגירושין.
השמאל
לשמאל, ככל שיש כדבר הזה
בפוליטיקה הישראלית, יש לא מעט בעיות עם המסמך.
בעניין העיקרי – הסדר
הסכסוך עם פלסטין ושאר מדינות ערב – המסמך דוחה למעשה את היוזמה הסעודית, כי הוא
שולל הקמה של מדינה לצד מדינת ישראל. גם נוכחות הקבע של הצבא בגדה ובעזה נראית
תמוהה. זה שיקוף של המצב הנוכחי במדויק. אז מה החידוש?
ואם נדרשת נוכחות צבאית
ישראלית ברמאללה מדוע המסמך לא מגדיר את גבולות ישראל, למשל גבולות 1967, לפחות
כדי להראות שישראלים המתגוררים מעבר לגבול – מתנחלים בשפת השמאל – דינם כמו
ישראלים שגרים בניו יורק, ולא יותר? אזרחי
ישראל ולא תושבי ישראל.
ראוי לשים לב שהמילה שוויון,
ה"תורה ממרקס" של השמאל, מופיעה רק בהקשר אחד: זרמים דתיים ביהדות. אין
שוויון בגיוס לצבא. הרי נשים עם ילדים, נשים דתיות וערבים אינם מגויסים לצבא חובה
ונשים עם ילדים גם לא לשירות מילואים. האם לא ראוי שיתקיים שוויון במלוא מובן
המילה?
המגוחך הוא שבחינוך
הממלכתי ילמדו יהדות, וזה יחול גם על ערבים. אז מדוע שיהודים לא ילמדו איסלאם,
נצרות ובודהיזם? ובכלל, איך זה שאין הפרדה מוחלטת בין המדינה והדת? שיא החוצפה הוא
שהמסמך מציע נישואין אזרחיים אבל לא גירושין אזרחיים. לפיכך מי שירצו להתגרש
ייאלצו לפנות לרבנות הדתית.
ואחרון חביב: למפלגה
החדשה יש מדיניות רווחה המבוססת על הנחה שהמדינה יודעת בזמן אמיתי מי חלש וראוי
לחמלה. ובכן, היא לא יודעת. בידי האוצר יש מידע בפיגור של 4-5 שנים על הכנסות
שוטפות של תושבים ואין בידו שום מידע על היקף הנכסים שלהם בארץ ובחו"ל.
מבחינת שמאל אין במסמך כל התייחסות לשיעורי המס הרגרסיביים הנוכחיים.
המסקנה שלי היא שהמסמך
הוא של עוד מפלגת פלסטלינה. ולכן טעה מחברו, יאיר גולן, שהוסיף לשם
"הדמוקרטים" את התואר שמאל. הדמוקרטים מפלסטלינה מתאים יותר.
