תחילה וידוי: יש לי בעיית התמכרות. זה התחיל כשהייתי ילד והתמכרתי לעישון ענף יבש וחלול של צמח, עבר להתמכרות לסיגריות, וכאשר הדוד שלי עשה לי היכרות עם סיגרים חביבים מתוצרת שווייץ והשכר הריאלי שלי אפשר זאת, זה הגיע ליחסים אישיים ביותר. לעת צנתור, בעודי שוכב כבר על מיטת הניתוחים, הופיע הרופא ובפיו אולטימטום: או שאתה מפסיק לעשן או שאני לא מצנתר אותך, וחוץ מזה תכין המחאה על 5,000 שקל עבור הסטנט למקרה שנזדקק לו.
נכנעתי
לסחיטה באיומים בנוסח טארמפ־ואנס כלפי נתניהו, ומיד לאחר שיצאתי מבית החולים התחלתי
לתור אחרי הרואין. משהתברר שזה כרוך בזריקה נתקפתי חרדה אדירה. האף הטיל וטו על קוקאין. בצר לי התמכרתי למשהו
זול וזמין: מצעי מפלגות המשתתפות בבחירות לכנסת.
הילד של "עומדים ביחד"
שמחתי
כאשר נודע שמפלגה חדשה הצטרפה למירוץ אחרי הח"כות, "מקום לכולנו".
השמחה היתה בעיקר בזכות הנדוניה שהביאה המפלגה: הורים בשם "עומדים ביחד",
תנועה שסייעה לרבים בשלוש השנים האחרונות לשמור על שפיות מול הגל המתחנף של
האופוזיציה לממשלה שתמכה במלחמה תוצרת נתניהו ושות'. לעומדים ביחד שמורה הזכות הגדולה
שהיתה התנועה היחידה שיצאה נגד המלחמות האחרונות
בשעה שכמעט כל השאר תמכו בהן ואף תקפו את הממשלה כאשר זו נכנעה לצו של טראמפ לעצור
את האש.
פניה
לראשי המפלגה לקבלת סיוע בהבנת המצע הניבה דממה. חיפוש אינטרנטי הניב מאמר שכתב
אלון לי גרין וערך בויקיפדיה. שם זה מתחיל כך: "עומדים ביחד
היא תנועה
פוליטית יהודית-ערבית בישראל, סוציאליסטית, דוגלת בשלום, שוויון, צדק חברתי ועצמאות לישראלים ופלסטינים [...]הגדלת קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי ל־5000 שקל לחודש. המאבק
לסיום הכיבוש ולמען שלום של עצמאות וצדק לשני העמים, המאבק בעד דרום תל אביב ונגד גירוש מבקשי המקלט, המאבק
נגד חוק הלאום, המאבק
למען 100% הכנסה בתקופת משבר הקורונה, קמפיין 'מינימום 40' להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה [...
] ביוני 2022 הושק קמפיין המחאה 'כאן ביתי'
שנאבק כנגד השוק החופשי בשוק הדיור וכנגד משבר הדיור".
זה מצע שמאלי אך לוותיקים בישראל המתמכרים למצעי מפלגות הוא
נשמע מוכר. החשד הוביל לבדיקה השוואתית עם מצע חד"ש, חזית דמוקרטית לשלום ושוויון,
שההורים שלה הם המפלגה הקומוניסטית וחבריה הקרובים.
הורים ראויים אבל די מאובנים. אילו, היתה עתה נסיגה חד צדדית
מעזה כפי שנהגה ממשלתו של אהוד ברק בלבנון, זה היה עומד בניגוד למצע חד"ש. הם
מוכנים לנסיגה רק בתמורה להסכם שלום. עד אז נלחץ חזק את אשכיהם של בני פלסטין. "צדק
לשני העמים" זו נפיחה בהתחשב בכך שישראל גרפה 99% מהצדק שמעולם לא היה כאן. להעלות את
שכר המינימום זה חביב אבל מה עם השכר החציוני? ובכלל, למה רק שכר המינימום ושכר הח"כים
צמוד לשכר הממוצע? מה בדבר כלל השכר? כל אלה הם מיני קשקושים של סוציאל־דמוקרטיה
משנות ה־50 של המאה הקודמת. ולצידם הלאמת הבנקים אבל לא הלאמה של חברות הביטוח, שטראוס,
הקרן הקיימת ואל על.
האסון של ה"ליברלים"
אלא שאת ה"ליברלים" במקומותינו כל זה לא מעניין. מה
כן? החשש לאבד מנדטים למפלגות רל"ב אם המפלגה החדשה לא תעבור את אחוז החסימה.
ואיש לא מסביר למה לשמאל חשוב שבנט, ימני
קיצוני ביותר, עדיף כראש ממשלה על פני נתניהו, ימני קיצוני טיפה פחות.
עצה ל"מקום לכולנו": רוצו, וברגע האחרון תסחטו
מחד"ש מקומות 4-6 ברשימה לכנסת לנשים בגיל פחות מ־40.
