"האם סטודנטים ישראלים הם באמת הטיפשים ביותר בעולם" זעקה השבוע כותרת בעיתון. המספרים מעידים שאכן כך: שיעור ה"טיפשים" בישראל הוא 22%, לעומת 17% באיטליה, 16% בארה"ב, 7% בבריטניה ו־5% בהונגריה ובסינגפור. הישראלי המצוי – נניח מקבוצת הלא-טיפשים – יגיב למשל בתהיה שמא הנתונים מוטים כלפי מטה. ידידי י.ב. העלה את האפשרות שבמאמר מסתתר פרס נובל על המצאת הטיפשמטר.
מיהו, לדעת העיתון, טיפש? מי שכאשר הוא קורא
הוא אינו מבין את הכתוב, מי שהציון שלו במתמטיקה הוא הנמוך ביותר ומי שלא יודע
לפתור בעיות. על אף זאת, או אולי בזכות
זאת, הטיפשים מתברגים יפה בקרב המנהלים ובעלי תפקידים בכירים.
סקר שעשיתי בעצמי מעלה הסבר לשאלת טיפשות סטודנטים
בישראל. התשובה בתחתית המאמר.
אם כך, הטיפשים הם מי שמקבלים ציונים נמוכים
במבחנים. האמנם? הכירו את אורי גניזי, פרופסור לכלכלה התנהגותית.
הפרופסור מסביר
על יסוד העובדה שציוני
התלמידים בטקסס הם מהגרועים במדינות ארה"ב ואילו ציוני התלמידים בשנחאי, במבחן זהה, הם הגבוהים ביותר בעולם הוא חיבר מבחן אחיד
עם טוויסט: הוא הודיע לנבחנים כי מי שיצליח יקבל 100 דולר. אצל תלמידי סין לא
השתנה דבר. אצל תלמידי טקסס חל שיפור משמעותי בציונים. כי בטקסס, טרחה לשם מבחן
בינלאומי ממש לא מעניינת, אבל 100 דולר שווים השקעה.
כך, באבחת 100 דולר, חוסלה
הטיפשות בטקסס. "ציונים זה לא הכל" היה אומר דן בן אמוץ, ובעצם, הם קרובים לשום דבר ככלי להגדרת טיפשות
או יכולת מועטה.
מחקר אמריקאי אחר מצא שהטיפשות, כלומר ציון בינוני מינוס, דווקא מסייעת בהמשך החיים. המחקר בדק הכנסות של שתי קבוצות – הטיפשים בהגדרה דלעיל והמצליחים עם ציונים גבוהים במיוחד – 20 שנה אחרי תום הלימודים. הממצא: הטיפשים מצליחים קצת יותר.
היוקר, השפה ואיכות החיים
מכאן לאתר Numbeo, שמתעסק רק עם
מספרים. כאשר מדברים על מספרים במדינות עושים תמיד ממוצע השוואתי. בחרתי להשוות את
ישראל עם שוויץ, למרות ההבדלים הגדולים: לישראל יש גז טבעי ולשוויץ אין,
הא"ב העברי מצומצם יחסית ובשוויץ מדברים בעיקר גרמנית, כתובה ומדוברת, שלידן העברית
היא שפה קלילה.
יוקר המחיה בישראל הורס
לנו את החיים? ובכן, במדד שכר הדירה ישראל זולה משוויץ בכשליש, במדד יוקר המחיה היא
זולה בכחמישית ובמדד איכות החיים שוויץ גבוהה מישראל ב־23%. אז מה? אז כלום.
העשיר בתבל
השבוע התפרסם נייר עבודה
עם טענה מרחיקת לכת: מדידת ההכנסה הלאומית, התמ"ג, לא משקפת כראוי את מה
שעושה לאנשים טוב. המסמך מתחיל בנתן רוטשילד, שהיה לפני 200 שנה האיש העשיר ביותר
ביקום עם הון נטו בערך של 0.6% מכל ההון הבריטי. רוטשילד מת בגיל 58,כי חיידק
התעלק עליו והאנטיביוטיקה טרם הומצאה. המאמר מציג בין היתר את הטעויות הרבות במדידת
ההכנסה הלאומית. חלק ניכר מהן נובע מהממוצע הארור שבו מחברים בין אלון מאסק, הטריליונר
(בדולרים) הראשון בעולם, לבין עובדים בשכר.
לחוקרים יש הצעה איך למדוד
את מצבנו הכלכלי. לבחון את הערך של חיים סטטיסטיים: כמה אנחנו מוכנים לשלם כדי
לחיות עוד שנה ולא האם נקנה מכונית חדשה. נתן רוטשילד היה שמח לשמוע ולשלם.
בשיטה המוצעת ההכנסה של
האנושות מ־1940 ועד היום גדלה פי כמה יותר מזו שנמדדת במונחי הכסף הרגילים.
אז מה?
אז כלום. סחרור מספרים.
האוניברסיטה העברית
התשובה לשאלת הטיפשות טמונה אולי בתצלום התלוי על שער האוניברסיטה העברית בירושלים:
