השבוע נפתח מושב החורף של הכנסת והפינה האינטרנטית הזו באה הפעם לסייע לממשלה לממש את תכניותיה. הסיבה לכך היא שאם להודות על אמת, מצבה של הקואליציה לא מזהיר אף על פי שיש לה 68 תומכים מתוך 120.
אני למד על מצבה הבעייתי של הממשלה משני
אירועים. בבריטניה ארגון של הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים מנע מצלם ישראלי,
עומר געש, לצלם אירוע ריצה לאחר שסרב להצהיר שהוא פרו־פלסטיני. על פניו זה נראה
כמו אירוע אנטישמי. אלא שזהות האירגון המחרים מעוררת שאלה: האם אינטרנציונל
הלהט"בים החליט להחרים את ישראל? ואם התשובה חיובית, מוצע כאן, תיכף ומייד,
לבדוק מי מחברי הכנסת של הקואליציה שייך לקטגוריה, ואיך ביכולתו להשפיע לרעה, ברוח
הפרוטוקולים של זקני הלהט"ב, על עבודת הכנסת. וד"ל.
האירוע השני הוא דו"ח של רשות המסים
ולפיו 53% מהעסקים שנבדקו בביקורת ניהול ספרים בחג הסוכות – העלימו הכנסות. אני
מניח שאין, ולוא בעל עסק אחד במדינה, התומך בממשלה, שמעלים הכנסות מהממשלה הימנית.
ואם כך, יש כמחצית מבעלי העסקים הקטנים שהם בוגדים שמאלנים. כלומר יש סיכוי שאם
יהיה פיצוץ בתקציב שיחייב בחירות חדשות, מצב הגוש הקואליציוני הנוכחי יהיה רעוע
מאוד.
אבל יש חדשות טובות: רווח והצלה יהיו
לקואליציה דווקא מהצעת החוק שאישרה הממשלה, ושהשמאל חושב שהיא חרפה. מדובר בהצעת
חוק ולפיה הממשלה, ולא אף אחד אחר, יהיה אחראי למדידת הרייטינג (מדרוג) של שידורי
הטלוויזיה.
רייטינג הלחם
לגופו של חוק זה קצת תמוה. הרי חסידי הכלכלה החופשית כמו תקומה נתניהו, ניר
ברקת וגדעון סער מטילים על הממשלה עוד משימה כאחרוני הבולשביקים. אבל נפלאות דרכי
יהווה, ומכאן למדיניות רייטינג ממשלתית.
אתמול נכנסתי למכולת השכונתית. עמדתי מול
מחלקת הלחם וחיפשתי לחם אחיד. יוק. אין. כלאם פדי. שאלתי את בעל החנות מה קרה והוא
השיב שאין קונים ללחם הזה. וממילא המאפיות לא אופות אותו מדי יום. ומה הלחם עם
הרייטינג הכי גבוה, שאלתי? "לחם מחמצת שיפון קל". מחירו, כמו שלושה סוגי
הלחם שקרובים אליו בריייטינג של בעל המכולת, כ־20 שקל לכיכר. לחם אחיד שבלט בהעדרו
עולה 7.3 שקלים. ועל המחיר הזה הממשלה מפקחת. למה? כי הלחם הזה פופלרי אצל העניים.
מתברר שלא. הלחם הפופולרי אצל העניים הוא....פיתה. ומבין הפיתות, השוק היהודי חובב
פיתות מכוסמין.
הנה ההצעה: שהממשלה תפעיל רייטינג על לחם ועל
פיתות כוסמין.
רייטינג לכל
בענייני רייטינג אין להסתפק בשידורי
טלוויזיה ולחם. בדקתי ויש במכולת פסטות משישה יצרנים. מה הרייטינג שלהם? ושל סוגי העגבניות? וטיב האוכל באל על בהשוואה
למתחרים מהעולם? לדעתי אם הממשלה תפרסם רייטינג על כל מה שאנשים קונים –היא תהיה
פופולרית.
נשיא Nomad Foods – יצרנית
מזון קפוא מהגדולים באירופה – הציע לא מכבר שכל יצרן יתחייב ברייטינג של תוצרתו.
לדבריו מהלך כזה יעודד "מירוץ חימוש בריאותי".
בשביל לעשות את העבודה הזו צריך כסף. הנה, על כן, תרומתי למימון פרוייקט המדרוג
הלאומי שיכונה מדרוג תקומה.
מימון מדרוג תקומה
בסוף השבוע שעבר קרא נשיא התאחדות התעשיינים
לבטל את המעבר לשעון חורף. לדבריו יש תועלת לכלכלת ישראל של המשך שעון הקיץ, לפי
חשבונו, ערך התועלת הזאת הוא 353 מיליון שקל. למרבה הצער, הכנסת נרדמה בשמירה ושעון
החורף נכנס לתוקפו. אבל אפשר להעזר ברצונו של הנשיא רון תומר להביא תועלת למדינה ולכלכלתה.
הנה ההצעה: השכר הממוצע בישראל הוא 14,000
שקל ברוטו לחודש. הוא ממוקם במקום 67 מתוך 100. כלומר שני שלישים משתכרים פחות,
ושליש משתכר יותר. יודיע הנשיא תומר בשם התעשיינים כי הכנסה שמעל 28,000 שקל לחודש – פי שניים מהשכר הממוצע – לא תוכר
כהוצאה לצורכי מס. ירצה תעשיין פלוני לשלם
יותר – אהלן וסהלן – אבל לא על חשבון מס הכנסה. יש להניח שהתאחדות התעשיינים תתמוך
בהצעה הזאת, שתרומתה לכלכלת ישראל עולה על זאת של ביטול המעבר לשעון חורף.
הגידול בהכנסות המדינה בעקבות תרומת
התעשיינים הנ"ל תיצור מקור כספי למפעל מדרוג תקומה ואז כולנו נדע מהו היוגורט המועדף: מחלב פרות או מחלב עיזים.
