מי שמסתובב בשכונות החרדיות בירושלים נתקל במודעות שלא נמצאות באזורים אחרים: "תרופות גדילה" לטיפול בילדים נמוכים מדי לדעת הוריהם. משועשע שתפילה להגדלת גובה הילד לא מועילה דיה, הלכתי לדיור המוגן הקרוב וחיפשתי מודעות ל"תרופות צניחה" שטיפול בהן מוריד את גיל הקשיש כך שיוכל להשתתף במרוץ חצי מרתון.
לפני יומיים הכותרת הראשית במוסף הכלכלי של
"הארץ" היתה "הממשלה שמה
צרכים פוליטיים לפני צמיחה". גם נגיד בנק ישראל דיבר על חובת צמיחה בעת הדיון
בממשלה השבוע. כאילו שצמיחה – גידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג - GDP) כלולה בעשרת הדיברות או באיזה שהוא קוד מוסרי אחר. ופוליטיקה זה,
איך לא, דבר מלוכלך.
המאמר הזה בא לטעון שהעדפת צמיחה – תרופת
הגדלת גובה הילדים – על פני פוליטיקה היא לא רק שקר. היא בעיקר תלויה בטיב
הפוליטיקה. השקר הוא בכך שצמיחה אף היא פוליטיקה. במדינות עניות – הילדים שבמבוא
למאמר – צמיחה טובה וראוייה. היא לא ראוייה במדינות עשירות שבהן לחמישית ממשקי
הבית יש דירת נופש על חוף הים במולדתם או ביוון.
מכונית או מכללה
גם במדינות עניות הצמיחה קשורה לפוליטיקה.
כי יכולה ממשלה להשקיע הון בכבישים למכוניות או להשקיע ב"כבישים" להשכלה. ההחלטה מה התרופה
להגדלת התמ"ג היא פוליטיקה נטו. ולכן כבר לפני שנים פותח מדד ההון האנושי לצד
מדד ההון הפיסי והפיננסי.
במדינה בהוטן הוחלט שהפוליטיקה הנכונה היא
אושר ולא עושר. מ־2008 נמדד שם מדד האושר הלאומי (Gross
National Happiness GNH). זה נראה כתרגיל של דיקטטור, אבל למדד הזה
יש ביסוס.
מכון ואן ליר בירושלים קיים השבוע כנס בנושא
"דירוג האשראי של ישראל". הועלתה הטענה שהדירוג הזה מושפע לא רק מכלכלה
נטו – כלכלת התמ"ג - אלא מ"טיב הדמוקרטיה". פרופ' אבי בן בסט ציטט
מעבודתם של חתני פרס נובל לכלכלה השנה שמצאו שיטה למדוד "טיב דמוקרטיה".
כל מי שנזקקק למשרד ממשלתי, קופת חולים,
משלוח של חבילה וכיוצא באלה ענייני יום יום, מקבל סמס ובו הוא מתבקש לדרג את טיב
השרות. אם אנחנו יודעים לדרג את טיב השרות במשרד הכלכלה, בטח שאנחנו יודעים לדרג
את טיב האושר שלנו, לפחות זו טענת ממשלת בהוטן.
מדד האושר בבהוטן עלה בין השנים 2015-2022
ב־3.3%. ומה אצלנו? האם הישראלים מאושרים עתה יותר מאשר לפני שבע שנים? מדד
הדמוקרטיה מלמד שככל שהמשטר רחוק ממה שקיים היום בישראל – כך הצמיחה התמ"גית גדולה
יותר.
אלא שממשלת בהוטן לא הסתפקה באושר העולה ובשנים האחרונות חיפשה עושר בכריית "מטבעות" קריפטו שהפקתן גוזלת חשמל בממדי ענק. לא רק זאת. בהוטן כושלת לאחרונה במדד הדמוקרטיה, במיוחד בחופש עיתונות ותקשורת. אז אולי מזייפים שם את מדד האושר.
מחלת ההתעשרות
מדוע ישראל נדרשת על ידי הנגיד ו"הארץ"
לצמוח? חסר לנו משהו? נכון, יש מחסור בחלוקת העושר הקיים. כאשר מיליונרים משלמים
מס הכנסה בשיעור ממוצע של 21%, שזה שיעור המס שמשלם מי שהכנסתו 14,000 שקל (שכר
הממוצע) – במצב הזה יש כאן מיליוני לא מאושרים. זו פוליטיקה מלוכלכת. כאשר משפחות בהן
הגבר בוחר לא לעבוד, מקבלות הנחה במעון לילדים. וכשהגבר הלא־עובד מקבל גם קיצבה
מהממשלה, מה שלא ניתן לסטודנט באוניברסיטה - זו פוליטיקה מלוכלכת.
שלא לדבר על כך שצמיחה תמ"גית מלכלכלת
גם פיסית. היא מאיצה פליטת מזהמים ותורמת לשינוי אקלים מסוכן. לתמוך בזה זו
פוליטיקה מלוכלכת לא פחותה מזו של הממשלה.
