היועצת המשפטית לממשלה נתפסת אצל מתנגדי מדיניות הממשלה כמחסום האחרון בפני הדיקטטורה הזוחלת. אף יותר מבתי המשפט המגלים רפיסות – ראו התמשכות משפטו של עובד ציבור בשם בנג'מין ניתאי ש"חטאו" הוא קבלת מתנות ואי הפקדתן במחסני מקום העבודה שלו – דבר האסור על פי חוק.
בעת האחרונה טענה היועצת כנגד בית הדין
הבינלאומי לפשעי מלחמה כי אין לו סמכות להוציא צווי מעצר כנגד ראש הממשלה ושריו. ובמיוחד
כיוון שלא בצעו פשעי מלחמה. כי אם היו עושים זאת – היא כבר היתה תובעת אותם בבתי
משפט ישראלים. כלומר, בפשטות – היא מגוננת על עצמה וטוענת שלא ראתה בהפצצות שגרמו
להרג נרחב של טרוריסטים בני 5 בעזה, בהזזת מאות אלפי אנשים, בהרעבה – ואם כל אלה קרו - אז הם נוהל מלחמה תקין ולא פשע.
מילא, גם בני גנץ, יאיר לפיד, אביגדור
ליברמן ויאיר גולן לא ראו פשעים כאלה. אז היא בחברה טובה (ורק שר הבטחון לשעבר,
הליכודניק יעלון, משבית את השמחה).
איפה הוועדה?
לפני כשבוע הגישה חוות דעת משפטית לוועדת
השרים לחקיקה שדנה בהצעת חוק פרטית של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) להפריט את תאגיד
השידור "כאן" ערוץ 11. ועדת השרים לחקיקה קובעת מה תהיה עמדת הממשלה
בדיוני הכנסת על החוק. מה המניעה המשפטית
שמצאה היועצת? שהממשלה לא הקימה ועדה ציבורית לבדוק את הסוגיה. הממשלה תמכה ויזמה
עשרות הצעות חוק מבלי להקים ועדה ציבורית, אז מה שונה העניין הזה? אפילו אין ועדה
ציבורית שתבדוק איך הגיעה ממשלת ישראל למצב שאזרחיה נחטפו וגם נהרגו ביום אחד לפני
כ-400 יום.
איפה אין פוליטיקה?
חוץ מזה עולה אצלה החשד כי המניע להפרטה הוא
פוליטי. כאילו שיש איזה שהוא מהלך שממשלה עושה ואינו פוליטי. האם תקציב הממשלה
נטול פוליטיקה? כולו פוליטיקה מהגרוש הראשון ועד המיליארד האחרון. ואיפה הוועדה
הציבורית? והחוק לסגור את אל־ג'זירה הוא ראוי כי הוא מדווח על הלא־פשעי מלחמה של
ממשלתנו החביבה? ועוד בלי ועדה ציבורית....לא עלינו.
ויש משהו נוסף: האם להפריט את תאגיד התקשורת
הזה? או שמא הוא נחוץ?
זה לא נושא עקרוני. הוא צריך להיבדק בנסיבות
העניין. הממשלה הנוכחית היא המנוולת ביותר שהיתה בישראל, למעט הממשלה הראשונה
שהתמקדה בייצור "בעיית הפליטים" שבגינה אנחנו, מאז, כל הזמן במלחמות.
הבה נניח כי היועצת צודקת והמניע הוא פוליטי, כלומר שיפור מעמדה התקשורתי של
קואליציית הימין.
ברדוגו למנכ"לות
לפני הממשלה יש אופציה הרבה יותר פשוטה לשלוט
בפוליטיקה של התאגיד מלהפריט אותו. היא יכולה לתקן את החוק הקיים באופן ששר
התקשורת ימנה את מנכ"ל התאגיד, שהוא גם העורך הראשי. הרי זה מה שעשו ממשלות הימין כאשר מינו את אורי
פורת וטומי לפיד לתפקיד הזה. מה רע לחזור לימים ההם, למנחם בגין, ולתת פרנסה
לעיתונאי המוכשר והאמין יעקב ברדוגו? במה הוא שונה מאורי פורת שמונה בידי...בנימין
נתניהו?
אלא, ולדעתי בטיפשותה, הממשלה לא בחרה בדרך
הפשוטה הזו. במקום זה הטיפשים רוצים
הפרטה. בזה יש לממשלה סיכון.
הפרטה מחייבת מכרז. איך הממשלה תבטיח שהחבר
של ניתאי, מר סיימון פאליק עם המקלט האטומי, יציע את המחיר הגבוה ביותר? ומה יקרה
אם כל שונאי הממשלה מהארץ ומחו"ל יתאגדו, יגישו את ההצעה הכי גבוהה, וימנו את
עורך אל־ג'זירה לעורך ראשי ומנכ"ל התאגיד?
יש לנו, מתברר, ממשלה טיפשה ובמקום לשלוט
בתאגיד תקשורת היא מציעה אותו למכירה.
הפעם ראוי לתמוך בה.
