הממשלה והחמאס

 סדרת הטלויזיה "קליאו" מחזקת את הטענה שהעלה ג'ון לה קארה בספריו ולפיה אירגוני הביון מתעסקים בשטויות. ישראל, באמצעות המוסד, הדגימה זאת ב"חשיפת ארכיון הגרעין האיראני" וברצח איסמעיל הנייה. כאילו שני המבצעים המהוללים האלה שינו משהו. כאילו שאם מחר פלסטיני ירצח את נתניהו מאזן הכוחות במזרח התיכון ישתנה.

ב"קליאו" מתקוטטים ה־CIA האמריקאי וה־KGB של ברית המועצות על מזוודה שהיתה בארכיון השטאזי המזרח גרמני ובה מסמכים וצילומים לפיהם ארה"ב מימנה את גרמניה המזרחית ובלבד שזו תמשיך להיות אוייבת שלה. כי בלי גרמניה המזרחית הלוחמת יש סכנה שאירופה תגיע להסכם עם ברית המועצות. גרמניה המזרחית נענתה בחפץ לב תמורת דולרים יקרי ערך. זהה להסדר שממשלות ישראל האחרונות עשו עם החמאס בתיווך קטאר המממנת. ובדומה: בלי איראן כאוייב אנא אנו באים?


הבעיה של ישראל


ובלי חמאס חי ובועט אנא באה ישראל? כלומר אם החמאס מת – נניח בסיוע הפצצת הניצחון המוחלט – נגד מי תהיה המלחמה? תשאלו את הה' נתניהו, סער, גנץ, לפיד וליברמן, איך נחזיר את החטופים אם לא יהיה חמאס? ואם נקדים ונחסל את החמאס, הרי יחוסלו גם החטופים. ואם נרצה לשחרר את החטופים צריך את החמאס.


הבעיה של חמאס


החמאס מבין שישראל מציבה לו שתי חלופות: למות, ורגע לפני המוות לרצוח את החטופים. או למות לאחר שיחרור החטופים בשיטת הסלמי המוצעת.

זה יותר משנה שהחמאס הציע לישראל ולעולם הצעה מוזרה: על אף מה שהיה הכתוב במצע החמאס בגירסה הראשונה ולפיה יש לחסל את ישראל – האירגון מוכן לשחרר את כל החטופים מיד ובלבד שישראל תשחרר אסירים, תסכים לשביתת נשק ללא הגבלת זמן ותיסוג מעזה.


הפוליטיקה בישראל


וזה, מבחינת ממשלת ישראל והאופוזיציה הלויאלית, אסון כבד. כי, כאמור, בלי החמאס כאויב ובלי מלחמה אנא אנו באים? איך נחסל את החמאס בלי מלחמה?  זו אופציה בלתי מתקבלת על הדעת.

אלא שגם המפגינים נגד הממשלה בדרישה להחזיר את כל החטופים עכשיו מפחדים או אולי לא מעוניינים בקבלת עמדת החמאס להסכם הכי קרוב לשלום תוך נסיגה מעזה. אפילו קבוצת השמאל במפגינים – "עומדים ביחד" – אומרת רק הפסקת המלחמה. ומה על הנסיגה והסכם שביתת נשק? כמי שמכיר אותם אני יודע שהם בעד. אבל בפירסומים – אין מילה על זה.

מצד שני, האופוזיציה הלויאלית, כלומר הפרלמנטרית, בורחת מכל אמירה.

אלא שהדילמה לא תיעלם. אפשר ובשבועות הקרובים החמאס יסכים לעוד חתיכת סלמי: השבת 5-10 חטופים תמורת הפסקת אש לזמן קצוב (נזכור שישראל כבר הפרה הסכם קודם בעניין הזמן הקצוב) ושחרור מאות אסירים פלסטינים. אבל סביר שטיפשים הם לא, והחמאס יסרב אחרי כן להמשך שיטת הסלמי.


ואז מה?


האופוזיציה ראוי שתקדים דעה לסיטואציה העתידית.  מהיכרות עם המפלגות המדוברות – הסיכוי קטן. הנה הצעה לשתי מפלגות – חד"ש ורע"מ - לעשות השבוע האחרון למושב החורף של הכנסת: להגיש הצעת אי אמון בממשלה ובה תמיכה בהצעה לשחרור מלא של החטופים ושל אסירים פלסטינים, נסיגה מעזה ושביתת נשק ללא הגבלת זמן. או אז נראה מה עמדת הה' גנץ, אייזנקוט, לפיד, ליברמן  ויאיר גולן. ונשמע מה עמדת הגברת צנגאוקר וחבורת "אחים לנשק" על הפוליטיקה הזו.



 

שתפו:

מאמרים קשורים: