הפרופסור המבוזר

 

השבוע נחשפתי לתגלית בינלאומית: כלכלן ישראלי גילה מדוע רמת החיים בלוקסמבורג, שוויץ ונורבגיה היא כל כך נמוכה. כדי להימנע מתביעת דיבה אקדים ואכתוב כי פרופ' עומר מואב לא הזכיר את המדינות האלה במאמר אליו אני מתייחס. אבל יש לי ציון חיובי בהבנת הנקרא בין השורות אז אולי יש משהו לתגלית.

מואב פירסם מאמר שבו תקף הצעה של מנכ"ל הביטוח הלאומי להפחית את שעות העבודה. היו למואב כמה טענות כנגד ההצעה המגונה הזו. זה מתחיל בכך שאותו מנכ"ל אולי מבין בקיצבאות אבל חסר ידע במאקרו-כלכלה שזו אומנות שרק לכלכלנים יש נגישות אליה. אבל בעיקר, מסביר מואב, ההצעה תגרום לירידה ברמת החיים הנמדדת בהכנסה לנפש. ובא עלינו האסון. ללמדנו כי לדעת מואב הגורם המרכזי ברמת החיים הוא מספר שעות העבודה.

לפי הסטטיסטיקה הרשמית לוקסמבורג, שוויץ ונורבגיה עומדות במקומות גבוהים במדד ההכנסה לנפש (per capita GDP). מה שמלמד כי האליטה השמאלנית שולטת לא רק בישראל (ובראשה בנימין נתניהו, חיים קנייבסקי, אריה דרעי וסמוטריץ' גם) אלא גם במוסדות הסטטיסטיקה בעולם כולו. ואוסיף עוד מימד למידע הזה – הוא מראה, לכאורה, שרמת החיים בלוכסמבורג הוא פי 3 מזו של ישראל ובשוויץ ונורווגיה כמעט פי 2. וזה, לפי מדד מספר שעות העבודה, חייב להיות שקר גס.

מקסיקו מספר 1

ומה האמת? האמת לפי המדד הנ"ל של עומר מואב (לכאורה, לכאורה), היא שהמדינה עם רמת החיים הכי גבוהה היא מקסיקו ואחריה קוסטה ריקה, עם רמת מדד של 2000. ישראל יותר עניה מהשתיים האלה, והרבה יותר עשירה מאותן שלוש מדינות שצויינו בתחילת המאמר. במדד שאני מייחס לפרופסור מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת ווריק באנגליה הציון של ישראל הוא 1900 ואילו של נורווגיה הוא רק 1400.

פעם, כשביקרתי שם, גיליתי ממצא משונה: הם עובדים 5 ימים בשבוע. כלומר לפחות חצי יום פחות מאשר במדינת ישראל. אלא שהמספר גדול עוד יותר. במבחן מספר השעות בנורווגיה עובדים כ – 25% פחות שעות מאשר בישראל. לכן, כך מלמד הרעבע מואב, רמת החיים בנורבגיה מוכרחה להיות יותר נמוכה מאשר בישראל. וברור מדוע, הרי הם שם, חבורה של בטלנים.

מואב מציב גבולות לטענתו שמספר שעות העבודה הוא הקובע הבלעדי. יש טכנולוגיה, תשתית ופריון העבודה (איך מודדים פיריון עבודה של פקיד, רופא ופרופסור לכלכלה?) אבל מספר השעות הוא הדגל שלו. ואלה צריכות להסתדר בכלכלת שוק.

הפרופסור חובש כיפה

חקיקת הפחתה בשעות העבודה – היא אסון בקנה מידה נורבגי. מעניין, האיש כלל לא מוטרד מהחוק האוסר על יהודים לעבוד בשבת, יום כיפור,ראש השנה ודומיהם. לא מוטרד מהאיסור על פתיחת עסקים באותם מועדים. חוקי דת שמפחיתים שעות עבודה הם בסדר אצלו. חוקים אחרים עם תוצאה זהה – ממש לא.

מואב, מדווח ויקיפדיה, "תומך נלהב בכלכלת שוק קפיטליסטית, בראיית מודל זה בתור המודל היחיד שמסוגל להביא לרווחת האזרחים". אני מבין שכלכלת השוק סידרה שלא יעבדו בחגי היהודים. מעניין איך הוא פותר את החידה הבאה. ראש הממשלה הבטיח בנאום בוועידת האקלים: "התחייבתי להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני ולהשלים בהצלחה את המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת בישראל עד שנת 2050". איך עושים את זה עם "כלכלת שוק" ובלי חקיקה?

מה כל זה אומר? שאם ילדכם מבקש ללמוד באקדמיה רצוי שידלג על שיעורים בהם מורה הנבוכים הוא פרופ' עומר מואב.

 

 

שתפו: