הנה כלל פוליטי
שלא כתוב בתקנון הממשלה. כאשר היא רוצה לקבור עניין מסויים היא מקימה "צוות
בינמשרדי" – כרגיל בראשות מנכ"ל של משרד חשוב. מה זה משרד חשוב? זה משרד
שהמנכ"ל שלו לא ישב בוועדה שבראשה עומד מנכ"ל של משרד פחות חשוב. עוד
הגדרה: כאשר שר הביטחון מבקש מהמזכירה שלו "להשיג את שר הרווחה" בטלפון,
שר הביטחון לא מרים את השפופרת שלו בטרם שר הרווחה מדבר עם המזכירה של שר הביטחון שמוודאת
שאכן שר הרווחה הוא זה שנמצא בקצה השני של קו הטלפון.
כבוד מצד אחד.
קבורה מצד שני – לאלה יש כללים בירוקרטים נוקשים.
בערך ב – 2006
הקימה הממשלה צוות בינמשרדי ל"רפורמה בחוק חובת מכרזים". החוק הזה הוא
מהחוקים היותר אומללים במקומותינו וכבר כשהיה בן 14 נעשו בו 25 תיקונים. הוא קובע שהממשלה, וכל גוף ציבורי, לא יכול לתת
עבודות לגופים חיצוניים ללא מכרז. פשוט, ואפילו לעניין. החוק הזה הגיע לעולם בימים
שבליכוד עוד לא סידרו ג'ובים. הוא בא בתגובה לשלטון מפלגת העבודה שבה ניתן מכל טוב
הארץ לגופים קשורים: ההסתדרות, חברת העובדים, הקיבוצים, המושבים, סולל בונה וכאלה.
מהר מאוד הבינו
בממשלה שהחוק הזה קושר לשרים את הידיים. וכך החלו לתקן אותו. אחד התיקונים היה
שאמנם במכרז יזכה מי שהצעתו הנמוכה ביותר אבל אם הוא ישראלי – הוא יזכה גם אם
הצעתו יקרה ב – 15%. העדפת תוצרת הארץ קראו לזה. מאז כל יזם מחו"ל מוצא חבר
ישראלי שיהיה שותף למכרז.
ואז עלה הרעיון
שאולי באמת, באמת (*) לא צריך מכרז ומה שכן צריך זה לקבור כמה שיותר מכרזים. איך עושים
את זה? מקימים צוות בינמשרדי. מנכ"ל משרד האוצר היה בראש הצוות וזה המליץ כי
הסכום הנמוך ביותר במכרז יהיה 4 מיליון במקום 700 אלף. כלומר כל הוצאה ממשלתית
בסכום קטן מ – 4 מיליון – פטורה ממכרז.
ועדת קבורה 2021
עד כאן הבאנו טכסי
קבורה מהעבר.
השבוע התפרסם
דו"ח של עוד צוות בינמשרדי: ועדת מנכ"לים לעניין מפרץ חיפה ובראשה הפקיד
הכי בכיר שיש – יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון.
מה הבעיה עם
מפרץ חיפה? הזיהום. האם רק אזור המפרץ (מחיפה בדרום, עבור בקרית חיים וכלה בעכו
שבצפון) הוא מזוהם? האם מפרץ חיפה יותר מזוהם מרמת חובב – מרכז הזיהום הארצי? האם
שכונת דניה בחיפה יותר מזוהמת בשעה 09:00 בבוקר מאשר דרך נמיר שבתל אביב? מקימי הוועדה חשבו שכן וכך איזור מפרץ חיפה
זוכה לתשומת לב ממשלתית.
או לקבורה.
סעיף 2 מבהיר
הרעיון המרכזי
שהועלה בוועדה הזו היה לפנות מהמפרץ את בתי הזיקוק ואת התעשיות הפטרוכימיות –
גורמי פליטת מזהמים בשיעור ניכר. בין אם הרעיון טוב או לא - משרד האוצר חושב שזה
רעיון רע, כנראה רק בגלל הפיצויים הענקיים שייאלצו לשלם למפעלים המזהמים בתמורה
להפסקת העבודה – הוועדה התלבטה איך לקבור את העניין. אם קוברים את הפינוי לא יהיה
מקום להקים את כל הפארקים ואזורי המגורים החדשים על מיליוני הדונמים שיפונו.
בקיצור: נדרש כאן טכס קבורה מתוחכם.
הלכתי, על כן,
לסיכום המלצות הוועדה ומצאתי את הסעיף הראשון כלהלן: "לקדם באמצעות
המשרדים הרלוונטיים ומוסדות התכנון, בתיאום עם הרשויות המקומיות במפרץ חיפה, תכנון
כוללני ומפורט למפרץ, אשר בהתאם לאמור בדו"ח, יקבע ייעודי קרקע שיאפשרו פיתוח
בר קיימא של אזור המפרץ, יהפכוהו לאזור מוטה מגורים, תעסוקה נקייה ופארק
מטרופוליני, ובתוך כך יחזק את המטרופולין כולו."
יפה, לא?
אז הנה הסעיף השני:
"בהתאמה להתקדמות התכנון ולשינוי היעוד כאמור לעיל, לקבוע יעד ממשלתי
שלפיו בתוך עשור תושלם היערכות כלל הגורמים הממשלתיים כך שתופסק הפעילות של
התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בטווח זמן זה, בכפוף לעמידה בצרכי משק האנרגיה
המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית".
על המצבה כתוב
אז בכלל, כל
העניין נדחה בעשר שנים. ויש סיכוי, לא גדול אמנם, שהבוס של אבי שמחון כבר לא יהיה אז
ראש ממשלה.
אבל מילות המפתח
הן "יעד" ו"רציפות תפקודית". זה מה שכותבים במצבה על קבר של
פרוייקט. מסביבה יש שלל מצבות מפוארות דומות, ובכניסה כתוב "צדקה תציל ממוות –
צוות בינמשרדי יציל מכל דבר".
דו"ח הוועדה פורסם באתר משרד ראש הממשלה והציבור התבקש לשלוח תגובות והצעות. מומלץ לשלוח אבנים קטנות, כמנהג היהודים בזמן ביקור בבית קברות.
(*) אחרי פירסום המאמר ביקש יו"ר אותה ועדה לתקן את הכתוב: "ההמלצה היתה לביזור של מנגנון הפטור ממכרז, וכל הוצאה של פחות מ4 מיליון וירצו לתת לה פטור ממכרז, הפטור יאושר בועדה משרדית בהשתתפות המנכ"ל, היועץ המשפטי וחשב המשרד, במקום שהחשב הכללי יאשר זאת אישית. "
