המס שחוזר מהכפור

 

עכשיו כשיש סימנים במדינות מפותחות כלכלית - כאלה שביכולתן לרכוש חיסון לקורונה – לצמצום ממדי המגיפה, ליציאה מהמיתון הכלכלי ושאר סוכריות הטמונות עבורנו בעתיד, מתחילה העגמומיות לשרות על פני הכלכלנים. יש הרואים עליות במחירי חומרי הגלם. יש הטוענים כי העליות האלה יתגלגלו למחירים שמשלמים צרכנים. יש החוזים את שובה של האינפלציה.

ויש הטוענים כי המצב יהיה חמור עוד יותר כאשר הממשלות יצטרכו להתמודד עם החוב הענק שהן יצרו לעת מגיפה. מאיפה יהיה לממשלה, כל ממשלה, כסף כדי להחזיר את החובות האלה?

שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, הציעה פתרון חלקי: להגיע להסכמה בינלאומית על מס חברות מינימלי של 21%. זו נתקלה בבוז גדול, ומאז מדברים על פשרה – 15% במינימום.  זו דרך לתפוס תאגידים שבתעודת הלידה שלהם כתוב שהם ילידי קיימן או אירלנד או כל מקום אחר שבו המס נמוך בהרבה.

ריכוזיות גוברת

ולא מדובר במוסה חליפה מהמינימרקט השכונתי. כל התאגידים הגדולים בעולם הם בעלי תעודות אזרחות ממדינות שונות. וכפי שמראים מחקרים מהשנים האחרונות הכלכלה העולמית נהיית יותר ויותר ריכוזית. זאת על אפם וחמתם של כלכלנים המאמינים – כמו שדרעי וליצמן מאמינים בסגולות הרשב"י – שזה פויה וכי אלוהי הכלכלה רוצה ביזור, לא ריכוז.

הריכוזיות המתעצמת מזיזה תקבולי מס מהמדינות שבהן "עשו" את הכסף למדינות שבהן משלמים פחות מס. אני מעריך כי אמזון ועליבאבא עושות מיליארדים בישראל ומשלמות, אם בכלל, מיליונים ספורים כמס. יהיה מעניין לראות האם ישראל, שנתנה לכל מיני תאגידים בינלאומיים הפחתת מס משמעותית, תיקח מהם את הכסף לפי מתווה ילן.

מה שמשאיר במקומה את השאלה מהיכן יהיה לממשלה כסף להחזיר חוב לקופת הגמל שלנו. למשימה הזו נרתמו עמנואל סאייז וגבריאל זוקמן מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. הם מציעים להחזיר מס ישן מהכפור.

מס מניות

לפי הרבנית ויקיפדיה מס רכוש הוא המס העתיק ביותר בעולם. אלא שהוא נמצא בסכנת הכחדה בגלל הטענה שיש בו משהו לא הוגן. נניח שאני מחזיק מניה של אמזון וזה הרכוש שלי. אם אמכור את המניה אשלם מס על הרווח (אם היה). אם אחזיק בה ואקבל דיבידנד אשלם מס על התמורה הזו. אז מה פתאום להטיל מס על המניה עצמה?

זו הסיבה שמס רכוש, שהיה פופלרי עד אמצע המאה שעברה, כמעט ולא קיים. סאייז וזוקמן מציעים להחזיר אותו אבל רק על מניות ולא על הדירה או המכונית שלנו.

המס המוצע – 0.2% ממחיר המניה כל שנה – ישולם על ידי התאגיד ולא על ידי מי שמחזיק את המניה. למס המוצע יש שני יתרונות בולטים: הראשון, קל מאוד לגבות אותו. כל תאגיד ציבורי (כזה שמניותיו נסחרות בבורסה) מסתכל ביום האחרון של שנת המס על מחיר המניה שלו. את המחיר הזה הוא כופל במספר המניות ואת התוצאה כופל ב 0.2% ומעביר את הכסף לקופת גובה המס. יותר פשוט מכל מס אחר.

הישבן של לפיד

השני, הוא מטפל בעקיפין באי השיוויון הכלכלי. כאשר מודדים אי שיוויון ההתמקדות היא על ההכנסות. לא על הרכוש. מי שמסתכלים על הרכוש מוצאים כי אי השיוויון בו גדול בהרבה מאי השיוויון בהכנסות. בארה"ב,  1% מהתושבים הכי עשירים מחזיקים בכ – 30% מהמניות. מאחר ומגיפת הקורונה – שבגללה הממשלה הוציאה מיליארדים שלוותה – פגעה פחות בעשירים, הנה לנו דרך לתקן במקצת – בכל זאת שיעור המס המוצע הוא זעיר – את נזקי הקורונה.

הנה הצעה למרצ ולרשימה המשותפת העסוקים בליקוק ישבנו של יאיר לפיד: אם תתחייב למס הזה – נצטרף לממשלה. אם לא – נתמוך בך מבחוץ. וניפגש בדיון על התקציב.

 

 

 

שתפו: