יצחק בריק כתב
לא מכבר מאמר ב"הארץ" שבו קטל את היכולת הצבאית של ישראל. בריק הסביר כי
אם הצבא לא הצליח להביא בתוך שבוע להפסקת ירי הרקטות של ישראל, קל וחומר שלא יצליח
להתמודד עם ירי דומה אם המלחמה תהיה רחבה יותר – נניח כוללת את הגבול עם סוריה
ולבנון.
ישראל, אפשר
להבין מהמאמר, איבדה את יכולת ההרתעה. ולא יעזרו הדיבורים הנמלצים. לא יעזרו המשך
הסנקציות הכלכליות על עזה. לא יעזרו שהן יוחמרו אם לא יחזירו לישראל גופות חיילים
מתים ואזרחים שחצו את הגבול. ישראל איבדה את זה.
האם הגנרל בריק
איבד את זה? כנראה שלא. בימים האחרונים של "מבצע שומרי חומות" היה ברור
שראש הממשלה מחפש אישור אמריקאי להמשיך עד ההכרעה המבוקשת. אבל גם באותם ימים
התברר שיכולת ההכרעה אינה בנמצא. והיו, ברמזים, חילופי האשמות שעיקרן מידע
מודיעיני לקוי שסיפקו חיל המודיעין והשב"כ. אבל זו רק הוכחה נוספת שהיכולת
הצבאית של ישראל היא פגומה: גם כשהיא הורגת מאות מתושבי עזה וגורמת הרס נרחב במבנים,
המשטר "הטרוריסטי" השולט שם לא נכנע. וזה קורה בפעם המי-זוכר-כמה.
השמאל בשלטון
מה שמחזיר אותנו
לגשמי קיץ. זה שמו של עוד אחד מהמבצעים שהצבא עשה בעזה. הוא החל בסוף יוני 2006
ונמשך עד סוף נובמבר של אותה שנה. יעני, סופר-מבצע. העילה הפורמלית: שחרורו של החייל גלעד שליט מבלי שישראל תשחרר אסירים פלסטינים. השחרור הזה הושג רק אחר כך, כאשר ראש
ממשלה אחר, שמו נדמה לי נתניהו, ניהל מו"מ עם "טרוריסטים" (אולמרט
התנגד בכל תוקף) ושחרר אלפי אסירים פלסטינים. מאז החמאס לא מבין את מה שישראל
מפוצצת.
אני מביא את
גשמי קיץ לא כדי להראות ש"הערבים (לא) מבינים את שפת הכוח". אלא בגלל
הפוליטיקה שיצרה את המבצע המפואר הזה. כחודשיים קודם לכן התמנה עמיר פרץ לתפקיד שר
ביטחון תחת אהוד אולמרט כראש ממשלה. במונחי הפוליטיקה של היום, ובלשונו של בנימין
נתניהו, זו היתה ממשלת שמאל על אמת – ולא ממשלת הסחי שמקימים
לפיד-בנט-גנץ-ליברמן-עודה-הורביץ-מיכאלי וסער. הממשלה ההיא רצתה להראות שהם לא רפי
ירי מול הטרור והשאר כתוב בספרי ההיסטוריה.
האקטואליות של
הסיפור ההוא נובעת מהממשלה החדשה הנרקמת כאן. יש מי שחושבים כי בגלל ההסכמה על וטו
הדדי בין השמאל-לכאורה והימין הימני בהחלט יימנעו
"שומרי חומות" נוספים. כלומר, שמרב מיכאלי תרסן את גב"ס (גנץ, בנט
וסער) שיושבים על השליטה במערכת הבטחונית, ומן הסתם יבקשו להחזיר את עטרת ההרתעה
ליושנה ולוא כדי להוכיח לבריק שהוא לא מבין בנושא.
עמיר פרץ היה יונה פוליטית אף יותר ממיכאלי. מה
שהתברר אצל פרץ, בלי זכויות וטו, זה שכאשר אתה יושב שם והצבא הוא הגוף היחיד
שהממשלה שולטת עליו – כי כל השאר כבר הופרט – אז המציאות נראית אחרת. כשיש לך רק
פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר. אז דופקים. מה גם שהחבורה שצויינה לעיל תקבל כל יום מידע
מודיעיני מסווג על כל נאד שחמינאי, סינואר ונסראללה תוקעים. ואלה נאדות נורא
מסריחים. הרבה יותר, למשל, מהנאדות שיתקעו בנט, ליברמן וסער.
גשמי קיץ 2
זה לא יהיה
מסובך להכניס את ישראל למלחמה נוספת בעזה. אם ישראל תמשיך לאסור יבוא כוסברה ויצוא
מלפפונים, ועל מלט בכלל לא מדברים, סביר מאוד שהחמאס יעשה איזו
"פרובוקציה" - אתמול שוגר בקבוק תבערה - שתספק לממשלה החדשה את הנימוק לעשות משהו. במיוחד
שהאופוזיציה של הליכוד ושאר מפלגות הימין יצעקו בקול גדול, יחסמו כבישים. ואולי אף
נראה הפגנות תחת הסיסמא "לך" מול מעון ראש הממשלה בנט ברחוב בלפור בירושלים
לפיכך ה"ה הורביץ, מיכאלי, עודה ועבאס – ראו הוזהרתם. אל תנסו להיכנס למו"מ עם החמאס על "שיקום עזה בתמורה לשבויים ולנעדרים". עזה זקוקה לשיקום בגלל ההאשמות בדבר פשעי הממשלה הקודמת.
ללא תנאים מוקדמים.
