תאוות הממוצע

 משהו רע קורה לימין. ואני לא מתכוון לכך שהוא גדל מספרית הן בישראל והן בכמה מדינות נוספות. בעוד הסוציאל דמוקרטים תקועים בחשיבה הניאו-ליברלית, כלומר בקיפאון מחשבתי, הימין נע במהירות לקצה הלאומני. במונחים ישראלים גדי טאוב הוא התגלמות התופעה. אצלו אין אנשים עם זכויות. יש רק לאומים מתנגחים. לכן זכויות אדם זרות להשקפתו. איין ראנד ומילטון פרידמן היו מקיאים אם היו מזהים אותם עם התופעה הזו.

בישראל יש לימין הזה מעין מכון מחקר - קהלת שמו. ומי שמופקד על הכלכלה שם הוא מיכאל שראל. ד"ר שראל זכה בזמנו לתקשורת אוהדת עת, כפקיד במשרד האוצר, התנגד לתכניתו של השר דאז, יאיר לפיד, לבטל את המע"מ על דירות חדשות. שראל התפטר בקול גדול, עבר לקהלת, ומאז כותב שטויות.

האחרונה בסדרה עוסקת בכלכלת הבריאות. המניע לעניין הוא לא – חס ושלום – איך 4 קופות חולים הצילו את האוכלוסייה ומה הלקח שיש ללמוד מהתופעה הזו. אפילו לא המהלך של ראש הממשלה שלא נתן לתחרות החופשית לקנות חיסון נגד קורונה אלא הלאים את הרכישה בעיסקה עם תאגיד פייזר. אלה עניינים שוליים שלא מטרידים את קהלת.

טיפול ברגרסיה

מה כן? שביתת הרופאים. כלומר לא באמת שביתה אלא "עבודה כמקובל בשבת" בתביעה שלא לפטר 400 מתמחים שהממשלה מימנה העסקתם לעת המגיפה. אני הופתעתי ששראל לא התקומם כאשר הממשלה שכרה את הרופאים האלה. הרי זה ניפוח המגזר הציבורי השנוא. אבל כאשר נתניהו מאשר – קהלת שותקת.

שיהיה.

לדעת שראל מצב הבריאות בארץ תקין. כלומר המצב אולי לא כל כך תקין אבל שראל לא בודק. מה תקין? מימון הבריאות. ההוצאה הלאומית לבריאות כשיעור מתוך ההכנסה הלאומית (תמ"ג) דומה מאוד לממוצע של מדינות ה – OECD. ובלשונו: "ישראל נמצאת בדיוק על קו המגמה. זהו קו שנוצר באמצעות רגרסיה אקונומטרית,"

סוף סיפור.

מה השיקול הכלכלי, החברתי, האידיאולוגי-ימני לשאוף לממוצע? פעם, מילטון פרידמן כבר אמרתי, הימין שאף להיות הטוב ביותר. מהו הטוב ביותר בבריאות? אם נורא חשוב להשוות למי יש יותר גדול אז תוחלת חיים ארוכה יותר היא יעד אפשרי. ואם רוצים להביא למינימום נזקים אז שיעור נמוך של תמותת תינוקות הוא יעד סביר. אבל מה בין אלה לבין ממוצע הכסף בין ארצות הברית ומקסיקו? מדוע שראל לא הלך ובדק מי המדינות שבהן חיים יותר, חיים יותר בריאים, ותינוקות מתים במשורה – ובודק איך ישראל בהשוואה הזו? ואולי היה עושה עוד דבר מה: מסתכל על רבע מהאוכלוסייה שמצבה הבריאותי הוא הגרוע יותר וכותב מאמר מתלהם כי זה קורה בגלל שאין תחרות חופשית בין רופאים, אחיות ומכוני רנטגן – תחרות שרק היא תשפר את מצב הבריאות ביישובים לא מוכרים, למשל. כך אמור לעשות כלכלן ימני הגון. להשפריץ לנו איאן ראנד על כל תופעה. לקלל את הממשלה שמתערבת באספקת שירותי בריאות במקום לתת לשוק החופשי לעשות את שלו.

אלוהים, בממוצע

במקום זה יש אלוהים חדש: הממוצע. רק תזכרו כשתאלצו לחכות שלושה חודשים לבדיקת אורטופד – תחפשו את הרגרסיה. זה עוזר.

גם אני יודע לחשב ממוצע: חישבתי את ממוצע הרקטות והפצצות ששיגרו ישראל ועזה זה לזה, בניכוי הפרשי התמ"ג, גודל האוכלוסייה ושיעור הזקנים – ומצאתי שבממוצע ישראל מאוד דומה לעזה.



 

 

שתפו: