בסוף השבוע טסו
מישראל לארה"ב הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש המטה לביטחון לאומי לשיחות בעניין
ההסכם המתגבש בין אירן וארה"ב בעניין אי-פיתוח נשק גרעיני.
לפני הנסיעה
הבהיר ראש הממשלה כי ישראל מתנגדת להסכם – כפי שהתנגדה לו בטרם הוציא ממשל טראמפ את
ארה"ב ממנו והטיל על איראן סנקציות כלכליות. עוד הסביר בנימין נתניהו כי
ישראל אינה צד להסכם והיא תפעל בעניין על פי האינטרסים הביטחוניים שלה.
מה שקשה להבין
זה מדוע שולחים את השלושה לומר לאמריקאים את מה שהם יודעים מהודעת ראש הממשלה. לא
חראם על הכסף? אפשר היה לקנות עוד איזה רבבת חיסונים לקורונה שנתניהו משווע להם
כדי להגיע ליעד של 35 מיליון חיסונים לאוכלוסיה של 10 מיליון ש – 70% מתושביה כבר
מחוסנים.
מילא. שייסעו,
יקשקשו, ינוחו, ויחזרו בשלום.
הטיל שנפל בדימונה
אבל אפשר לא
לקשקש כדרישת נתניהו. מה האינטרס הישראלי בפרשת הנשק הגרעיני? שלאיראן לא יהיה נשק
גרעיני ולא תהיה יכולת לייצר נשק כזה. ממשלת ישראל דרשה בעבר שאיראן לא תפתח ולא
תחזיק גם טילים בליסטיים. אבל נדמה שאחרי
הפאדיחה מהשבוע עת נורה טיל מאוד לא בליסטי מסוריה לכיוון הכור הגרעיני בדימונה – והצבא
לא הצליח ליירט אותו – העמדה הישראלית הזו נראית מעט מגוחכת. כי אם טיל בודד עשה
את זה – מה יעשו כוחותינו האמיצים כאשר 50 יעופו לכאן? איך להתבטא בעדינות: הצבא
שלנו הוא די מחונטרש.
ההיטפלות
לאיראנים בעניין הנשק הגרעיני היא מוזרה. במה האיראנים שונים, נניח מהתורכים,
הסעודים, הסורים? מה, לאלה מותר לפתח נשק גרעיני? ואם מחר זורקים במצרים את החונטה
הצבאית השולטת והאחים המוסלמים תופסים את השלטון, ומפתחים נשק גרעיני? להסתכל רק על איראן בהקשר של נשק גרעיני – זה
לעצום עיניים למה שיכול לקרות במשטרים שהיום נראים לממשלה הנוכחית כחביבים.
פרס לטפשות גרעינית
כך או כך יש
לישראל בעיה עם העמדה הטראמפית שלה: יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין עודדה את איראן
לפתח אותו. הסנקציות הכלכליות לא הזיזו את משמרות המהפכה מהשלטון. ישראל, לטעמי
בטיפשות, עשתה לאירן קצר חשמלי ופיצוץ בנתאנז עוד בטרם הם הגיעו לייצור פצצה. את
התרגיל המטופש בזבזו על כמעט כלום – ולימדו את האיראנים שיש להם חור בהגנה. אבל
מילא. ומה הלקח העיקרי מכהונת חביבו של נתניהו בבית הלבן? לפניו האיראנים החזיקו
אורניום ברמה העשרה קטנה. מאז היא רק גדלה. אם היה פרס נובל לטיפשות גרעינית נתניהו
וטראמפ היו זוכים בו בקלות.
מה החלופה? לפרז
את אזורנו מנשק גרעיני. הבה נחשוב לרגע ברצינות מדוע ישראל צריכה את הנשק הזה? כדי
להרתיע וכדי לאיים בשימוש בנשק הזה אם מישהו ישתמש בו ראשון נגדנו. היום המחשבה
היא שזו יכולה להיות רק איראן. אבל כלל לא ברור שזה סוף המשחק.
ירושלים וושינגטון די.סי
התשובה היא
בהסכם פירוז אזורי כולל כאשר ארה"ב מבטיחה לישראל הגנה. לפני שכולם קופצים כי
הבטחות זה לא מספיק ראוי לזכור שישראל – מבחינה צבאית – נשענת על נשק אמריקאי וטוב
ליבה של ארה"ב לתת את הנשק הזה ובחינם. מבחינה צבאית אנחנו מדינת בטטה - אבל
עם פה ענק.
והכי יעיל: לבקש להצטרף לארה"ב כמדינה ה –
51. בשביל האמריקאים זה לא סיפור גדול כי המרחק מניו יורק להוואי (7980 ק"מ) לא
רחוק מהמרחק של ניו יורק מתל אביב (9120 ק"מ). הדמוקרטיים ישמחו כי יוכלו
להציע לרפובליקאים את צירוף ישראל בתמורה לצירוף וושיגטון די.סי. כמדינה נוספת. הרפובליקנים
יצהלו כי 70% מהישראלים חובבי ימין. הממשל הנוכחי שם ייפטר סוף סוף מנתניהו
ומאוכלי החינם בישראל. אנחנו נוכל סוף-סוף לבצע בגלוי את עבודות החידוש והשיפוץ
בכור בדימונה שמזמן פג תוקפו, נחסוך בהוצאות הביטחון ואת הרמטכ"ל, ראש המוסד
וראש המטה לביטחון לאומי נשלח לחל"ת.
