רצה הגורל ששם ממציא הדינמיט, Alfred Nobel, נשמע כמו המילה noble, "אצילי". לעומתה, ignoble פירושה "בזוי, נחות, מגונה". פרס איגנובל מוענק מדי שנה לאנשים שפירסמו מחקרים חסרי כל ערך. העניין, לרוב, הוא סאטירי. מעין גיחוך על פרס נובל. וכך, למשל, בשנת 2000 זכה בפרס פיסיקאי שהראה שאפשר לגרום לצפרדע לרחף באמצעות מגנטים. היו מי שזכו בפרס על מחקר שמצא כי אם יורידו את שיעור מס הירושה – תוחלת החיים תעלה. מתמטיקאים זכו בפרס על המצאת שיטה למדידת שטח גופם של פילים. פרס הוענק לחוקר שבדק האם פשפשים על גב חתול קופצים יותר גבוה מפשפשים על גב כלב. הישראלי דן אריאלי זכה על מחקר שבו ניתנה תרופת פלצבו לחולים שלאחריה הם זכו לשוקים חשמליים. הממצא: חולים שהאמינו שהתרופה יקרה יותר דיווחו על פחות כאב מחולים שהאמינו שהתרופה זולה
לאחרונה נתקלתי
במחקרים מוזרים ולרגל יום העצמאות שנחגג
השבוע בסימן מניעת פרסים הנה שלושה מהם, בתקווה שיזכו לפרס.
איידס ומגדר
בעבר היה זה מן
המפורסמות שאיידס היא מחלה בעיקר של הומוסקסואלים. היו אנשים דתיים שראו בכך אות
משמיים כי יהווה ידוע כמתנגד חריף של הזיווג המיני הזה. לימים התברר שהקשר הזה לא
קיים. יש נגיף והוא אדיש להעדפות המיניות
של נשאיו, ולפיכך יצאה המצווה על סקס מוגן בקונדום – האב הקדמון של מסיכת הקורונה –
לעצירת התפשטות הנגיף.
עכשיו יש חידוש.
שאלת המחקר היא מי מועד יותר למחלה: גברים או נשים? לשאלה הזו יש, איך לא, רקע
חברתי. בכמה תרבויות יש העדפה להולדת
זכרים על פני נקבות. למשל נטען כי בהודו מקור ההעדפה הקלוקלת הזו הוא
ב"חובה" של הורי בנות לתת מוהר גבוה – עניין שממנו פטורים הורים לבנים.
כך או כך הלכו
החוקרים לבדוק את הקשר בין ההעדפה הזו – להולדת בנים – להסתברות לחלות באיידס.
החוקרים בדקו 37 מדינות באפריקה בין השנים 1986 ו – 2017 וגילו כי נשים בעלות
"נטיה טבעית" ללדת בנות חולות יותר מנשים עם "נטיה טבעית"
ללדת בנים. 6.3% מהנשים היו חולות באיידס לעומת 5.7% מהגברים. אישה שילדה בת תהיה
בעלת הסתברות הגדולה (באחוז אחד שלם!) לחלות באיידס לעומת אישה שילדה בן.
ככלל, במדינות
שנבדקו, ההעדפה לבנים נפוצה יותר בקרב גברים. לפיכך 90% מהאלמנות שילדו בן זכו
לקבל נכסים בצוואת הבעל לעומת 10% מאלמנות שילדו בת.
למדנו מהמחקר
שיש "נטיה טבעית" לנשים ללדת זכר או נקבה אבל לגברים יש רק דעות ולא
"נטיות טבעיות".
עקיצת הפס הרחב
לא רק
הפטריארכיה באסיה ואפריקה פועלת נגד נשים. מה שהרבנים לא מצליחים לעשות עם חוקי
העגינות שיוצרים תמריץ לסחיטת אלמנות (אבל לא אלמנים) ולפגיעה בהן – עושה
הטכנולוגיה.
חוקרת מגרמניה
שאלה האם הפס הרחב – דרכו זורם האינטרנט – מזיק יותר לגברים או לנשים. כלומר
המחשבה שלטכנולוגיה יש לא רק העדפות מגדריות אלא גם יכולת לזהות מי משתמש בהן על
פי המגדר – כל אלה הם חידוש עבורי. מכיוון שיש אפשרות שגם אחרים לוקים בהשכלתם.
הנה הסיפור.
החוקרת בדקה
ומצאה כי הפס הרחב מזיק מנטלית לנשים, אבל לא לגברים. שיטת הבדיקה היתה בשאלונים
למשקי בית שנשלחו הן למשפחות עם פס רחב (אינטרנט מהיר) והן למשפחות עם פס צר
(אינטרנט איטי). המשפחות נשאלו על מצבן המנטלי והתשובות היו שבעלות פס רחב סבלו
יותר מבעלות פס צר. ואילו הגברים לא הושפעו מרוחב הפס. ולמעוניינות: ההשפעה
המנטלית השלילית היא בעיקר אצל נשים בגיל 18-30.
הכמרים הנעלמים
הקתולים אוסרים
על כמרים להינשא. למה? אולי כי האל הקתולי, שהכמרים והנזירות נשואים/ות איתו, הוא
קנאי פתולוגי. העניין הוא שלאיסור הקתולי יש השלכות על מצב ההומוקסואליות. לפחות
אלה ממצאי מחקר שהתפרסם לא מכבר.
המחקר צמח כאשר
החוקרים גילו תופעה חשובה שנעלמה מעיני רבים. יש מדינות בארה"ב שבהן יש איסור
על נישואים חד-מגדריים ויש מדינות שביטלו את האיסור. נמצא כי שיעור הגברים המבקשים
להיות כמרים פחת ב – 15% במדינות שבהן בוטל האיסור על נישואין חד מגדריים, בהשוואה
למדינות שבהן נשאר האיסור. מדוע? הנה הסברה: הכמורה היתה המוצא המועדף על הומוסקסואלים
במדינות השמרניות, שברחו מנישואין עם נשים.
משניתן להינשא לגברים – ירד התמריץ לכמורה.
מסקנה: יש סיכוי
של 15% שהאפיפיור הוא הומוסקסואל. אבל אצל היהודים והמוסלמים אין הומוסקסואלים כי
לרבנים/אימאמים מותר להינשא. הנה לנו החיבור שבין חבורת סמוטריץ וחבורת מנסור
עבאס.