רק לא רק

 

 בפרק הסיום של הסידרה Designated Survivor   נפגש נשיא ארה"ב ביום הבחירות לקדנציה שניה עם הפסיכולוג שלו לשעבר. במפגש מתוודה הנשיא על חטאיו בשבוע האחרון למערכת הבחירות, לרבות האשמת מתחרהו בפלילים אף על פי שידע שאין להאשמה כל אחיזה. מדובר בנשיא שהתהדר, ובצדק, ביושרה בתקופת כהונתו הראשונה.

יש בישראל שלוש מפלגות שמתהדרות בתואר שמאל: העבודה (אולי?), מרצ וחד"ש.  שלושתן חטאו – ובגדול – ערב הבחירות. וכמו הנשיא מהסדרה הטלוויזיונית לא לומדות דבר.

אניח בצד את החשבון ההיסטורי עם השמאל הציוני שתמיד העדיף ציונות על פני האוניברסליות של השמאל.  אני מבקש להתמקד ב"רק לא ביבי" שזכה לתמיכה פעילה של המפלגות האלה.

על "לא ביבי" אין מחלוקת. האיש ראוי לכל גנאי המוטח בו. המחלוקת היא על ה"רק". כל הפוליטיקה של השמאל בשנה האחרונה התמקדה בסיסמא הזו. אין יותר שמאל על רעיונותיו. יש רק "רק לא ביבי".

אור אדום

הנורה האדומה היתה צריכה להידלק כאשר הסיסמא אומצה על ידי פוליטיקאים מהימין כמו גנץ, לפיד, ליברמן, בנט (בצורה עמומה) וגדעון סער. מרצ הגדילה לעשות כאשר בשבוע האחרון של הקמפיין המטירה סיסמא שבלי מרצ בכנסת לנתניהו יש 61 מושבים בכנסת. זו הדגשה חוזרת שמה שחשוב בחיים של השמאל זה נתניהו. בדיוק מה שאמרו לפיד, ליברמן, גנץ וסער. במילים אחרות: תצביע גנץ, מרצ, משותפת, סער וכל אלה – וניפטר מהתועבה. אין כל ערך מוסף למפלגות השמאל במשחק ה"רק לא ביבי".

המחול הקבוע הנקרא "המלצה לנשיא מי ירכיב ממשלה" אף הוא נחגג בקול גדול על ידי השמאל. מרצ קפצה בראש עם התחייבות להמליץ על לפיד. המשותפת, בהסתייגות של בל"ד, הצטרפה למחול. כאילו שאם הנשיא מטיל על לפיד את הרכבת הממשלה  נוצר אירוע רב משמעות. הוכח כבר כמה פעמים שאין כל ערך פוליטי להחלטת הנשיא על מי להטיל את הרכבת ממשלה.

ממשלת מרכז-ימין

נחזור להסתכל על תוצאות הבחירות. הממשלה היחידה שלפיד יכול להקים כוללת את הימין בצורת "ימינה"," ישראל ביתנו", "תקווה חדשה" ו"רע"מ".  מדוע מפלגות השמאל צריכות להתייצב למשחק הימני הזה. די אם יגידו לנשיא שהן יצביעו אמון בממשלה שירכיב לפיד אבל בזה תם השידוך. באופן הזה יש "לא ביבי" בתור ראש ממשלה. כמובן בהנחה שלפיד מסוגל לייצר ממשלה של מרכז וימין.

או אז היו נדרשים למילה "רק". לפיד רוצה תמיכה בתקציב? בבקשה, ניכנס ברצון לדיון של תן וקח. רק כדי לסבר את האוזן השמאל יכול היה להתנות הצבעה בעד התקציב הראשון בתמורה לחוק, במסגרת חוק ההסדרים, ולפיו תהיה תחבורה ציבורית בכל היממה ובכל יום מימות השנה כאשר תאסר חניה על כבישים בהם האוטובוסים נעים. לא משהו רדיקלי. משהו די מינורי. התקציב יהיה חד שנתי ובשנה השנייה יתבקש תיקון לחוק הלאום ובו ייקבע שיוויון בין כל אזרחי ישראל.

איחוד השלוש

בכל מקרה השמאל לא מצטרף לממשלת ימין מהסוג שלפיד מסוגל להקים. אם אפשר להשיג את "לא ביבי" מבלי להצטרף לממשלה – ההבטחה ערב הבחירות מתממשת.

אלה תרגילים פרלמנטריים. שלוש המפלגות צריכות להתאחד. תחילה לסיעה אחת בכנסת ואחר כך למפלגה אחת - בלי שיריונים עם בחירות דמוקרטיות. מפלגת שמאל שהמילים די לכיבוש, די לזיהום, די להדתה הן הזרם שבדמה. עם מצע מתקדם – שלושתן תקועות עם מצע מלפני שנים רבות – ברוח הדברים שמפלגות ירוקות באירופה עושות. ולהתחיל להתכונן לבחירות הבאות בפעילות שטח לא נפסקת.

שתפו: