שאלת ה – 44 מיליארד

 האם המחיר המוסכם – אותם 44 מיליארד דולר – לעיסקה שבה קנה אלון מאסק את טוויטר הוא ראוי?

זאת, יאמר כל כלכלן המכבד את תלמודו, שאלה מטופשת. מאחורי המחיר אין מוסר. ואם אין מוסר אז אין פשר למילה "ראוי". מחיר שנקבע ברצון בין קונה ומוכר אינו עניין לשיקול מוסרי, ערכי.

אז אין מוסר במחיר?

את חוששת שילדך נדבק בנגיף הקורונה. את פונה לבית המרקחת לרכוש ערכה לבדיקה ביתית. הרוקח נוקב במחיר של 100 שקל לבדיקה אחת. את משתכרת 3000 שקל נטו לחודש בעבודה בשכר מינימום. הרוקח מסביר שהיבואן העלה את המחיר בגלל הפקקים בנמל והקנס המוטל על ספקי סחורות על ידי בעלי האוניות התקועות בפקק. אז את מרגישה יותר טוב, ומשלמת?

כשאת יוצאת מבית המרקחת מבקש ממך סטודנט להשיב על שאלון על ערכת הבדיקה לקורונה. אחת השאלות היא "האם את בעד פיקוח ממשלתי על מחיר ערכת בדיקה". השאלה הבאה היא האם את בעד פיקוח על המחיר גם אם הדבר יגרום למחסור בערכות בדיקה.

הסתבכנו?

נחזור לאלון מאסק והעיסקה שלו. מאסק התחייב לשלם מכספו 21 מיליארד דולר, ואת השאר ילווה. יש לו 21 מיליארד? אף אחד לא מאמין למאסק שיש לו 21 מיליארד בבוידעם. מה שיש לו, בין השאר, זה מניות שליטה ב"טסלה", יצרנית מכוניות מונעות בחשמל ששוויה נאמד בסביבות טריליון. ההשערה שבקרוב  מאסק ייאלץ למכור מניות "טסלה" – כפי שאכן קרה - הביאה לירידה במחיר מניית החברה: 126 מיליארד דולר ברחו בתוך כמה שעות מהשווי של מניות "טסלה".

ובתרגום לשאלה שבראש המאמר הזה: הרבה אנשים המחזיקים מניות "טסלה" בדעה שמאסק עשה עיסקה לא ראוייה. מדוע? כי העיסקה תשולם בחלקה על חשבונם, עת ערך רכושם - מניות טסלה - יפחת כי מאסק ייאלץ למכור מניות טסלה כדי לקנות מניות טוויטר. אבל המניות של טוויטר יהיו אצל הטייקון.

אוהבי הבלוף

כ- 6000 איש מקנדה וארה"ב השתתפו בשנה שעברה בסקר שבדק מתי אנחנו חושבים שהמחיר ראוי ומתי לא. הסיטואציה שהוצגה לנשאלים היתה דומה לזו של מחיר בדיקת האנטיגן או תכשיר רפואי אחר. החוקרים לא באמת התעניינו בתשובה לשאלה הזו. הם התעניינו האם הנשאלים ישנו את דעתם אחרי שיקבלו הסבר מדוע המחיר כל כך גבוה. למשל, נוסח פקקים בנמל וקנסות על ספקי סחורות. הם מצאו, איך לא, שאם מספקים הנמקות – מספר התומכים בפיקוח ממשלתי על המוצר יורד. הנה לנו ההוכחה שלצד ה"שוק החופשי" שקובע מחיר "מרצון" בין מוכר וקונה – צריך קצת תבלין נימוק כלכלי – מחסור עולמי בסחורות, למשל - ואז נבלע את המחיר המופקע.

הסקר לכאורה מדעי. אם בחיים יש רק שתי חלופות: או שתשלם 100 שקל לבדיקה אחת או שלא יהיו בדיקות למכירה אם המחיר המפוקח יהיה 5 שקלים. אם אלה החלופות ברור לאן התשובות יזרמו. אבל יש חלופות אחרות. אלא שהן לא מוצגות. או אז הבלוף המכונה שוק החופשי – אך בהחלט לא תחרותי – מנצח.

הדילמה הסינית

ומה עם מוסר? טוויטר לא פועלת בסין. התאגיד לא מסכים לצנזורה של ממשלת סין על כלי התקשורת. גם מאסק הוא חסיד גדול של "כל אחד רשאי לומר כל מה שעולה על דעתו". אלא ש"טסלה" פועלת בסין כי מאסק מייצר שם מכוניות.

הנה חידה כלכלית לחסידי מאסק: אם טוויטר בידו וממשלת סין מתעקשת על הצנזורה ומאיימת שהיא תעיף את טסלה מסין אם טוויטר לא תתקפל בעניין הצנזורה. מה יעשה מאסק? זה כלכלי, תחרותי, מוסרי?

רומן אברמוביץ, טייקון רוסי-ישראלי-פורטוגלי וחבר של פוטין הבין שבאופן מוסרי פוטין צודק במאבקו למען שחרור אוקראינה מהאוקראינים. לפיכך הוא העמיד את קבוצת הכדורגל צ'לסי מלונדון שבבעלותו למכירה. אחרת הכלכלה החופשית האנגלית היתה מחסלת את הקבוצה הזו.

 

שתפו: