על הטנגו הזה
חוזרים מדי כמה שנים. הממשלה מבקשת להעלות את גיל הפרישה מעבודה של נשים. שדולת
הנשים והמפלגה הקומוניסטית (חד"ש) מתנגדות. הוויכוח מתלהט ולבסוף נמוג. נשאר
המצב בו אישה זכאית לפרוש מעבודה מגיל 62 ואילך ולקבל פנסיה וקיצבת זיקנה. ואילו
גבר זכאי לכך רק בגיל 67. יש כאן אי שיוויון משמעותי לטובת נשים.
בישראל יש שלושה
סוגי פנסיה: פנסיה תקציבית, (לעובדי מדינה) שבה הפנסיה נקבעת לפי המשכורת האחרונה
שהיא הגבוהה ביותר. פנסיה צוברת ותיקה, ובה הפנסיה מחושבת לפי ממוצע השכר לאורך
תקופת החיסכון, והפנסיה הצוברת החדשה, בה
החוסך מקבל את מה שחסך. התקציבית מסובסדת במלואה על ידי המדינה. הוותיקה מסובסדת
על ידי המדינה בשיעור גבוה. החדשה – מסובסדת בשיעור נמוך.
לענייננו מה
שחשוב הוא הפנסיה הוותיקה. הסבסוד שהממשלה תכננה
לפנסיה הזאת מבוסס על ההנחה שגיל הפרישה של הנשים יושווה לזה של גברים.
במצב הנוכחי, הסכום לא מספיק. לפיכך או שהממשלה מסכימה להגדיל הסובסידיה. או
שמקצצים את הפנסיה לגברים.
הקטע הזה –
שפנסיונרים גברים אמורים להתקצץ בגלל ההעדפה הפנסיונית של נשים – לא מטריד הן את
שדולת הנשים והן את הקומוניסטית. שני האירגונים האלה מרוצים מהמצב הקיים.
פערי הפנסיה
שני האירגונים
מסבירים את עמדתם (כאן וכאן) ולכן לא אכנס לוויכוח הזה. מה שמעניין אותי זו
השמרנות. נוצרו בארץ שלושה מעמדות פנסיונים עם הבדלי ענק בפנסיה. קחו למשל את
הדוגמא הבאה: שלוש נשים פורשות לפנסיה עם אותו שכר אחרון, נניח 6,000 שקל לחודש.
גם שכרן הממוצע לכל אורך תקופת עבודתן היה שווה. שלושתן גם עבדו אותו מספר שנים. הבה
נניח שהפנסיה של כל אחת מהן מחושבת בשלוש השיטות שהוזכרו לעיל. הפער בפנסיה החודשית
בין הראשונה והשלישית הוא בערך 50% כאשר השנייה אי שם באמצע. זה עיוות מוטרף. אבל
מי שיקרא את מסמכי האירגונים לא ימצא מילה על העיוות הזה.
מילא שדולת
הנשים. השדולה מתנהגת כמו גוף שראייתו היא כשל סוס המצוייד בסַכֵּי עיניים: מוגבל ביותר. השדולה דומה לאירגון החברות הציבוריות שמה שמעניין
אותו זה להוריד את מס חברות, וחוץ מזה אין דבר חשוב. מדוע חברה צריכה לשלם מס
מופחת מעצמאי? למה, ככה!
אבל מהמפלגה
הקומוניסטית אפשר היה לצפות למשהו אחר. אני יודע שזה יישמע יומרני, אבל מה בדבר
השקפה סוציאליסטית-שיוויונית? מדוע למנהלת סניף בנק עם שכר של 15,000 שקל מגיעה
הטבה על פני מנהל סניף באותו שכר? האם, לדעת המפלגה הלכאורה שמאלית הזו צריך להיות קשר בין הפנסיה לבין השכר? נניח
שהפנסיה ממוצעת בישראל היא 7,000 לחודש. מה עדיף לקומוניסטים? שכל פנסיונרית תקבל
את הסכום הזה, ללא קשר להכנסה שלה בעת שעבדה? או שמא המצב הנוכחי?
"לכל אדם על פי צרכיו"
הרעיון לא
מופרך. יש התארגנות בינלאומית, לצד כתיבה עניפה, התומכת בהכנסה בסיסית אוניברסלית
(UBI –universal
basic income). לכאורה המשל אינו דומה
לנמשל כי ההכנסה הבסיסית המוצעת מתווספת לשכר ואינה תחליף לו. אלא שפנסיונרים הם
במצב שונה. הם לא עובדים ואין להם שכר. לפיכך אפשר לפחות לחשוב במושגי פנסיה
בסיסית-שיוויונית. יש דמיון בין צרכי פנסיונרים וקרל מרקס הציע "מכל אחד לפי
יכולתו לכל אחד על פי צרכיו", אבל בשדולת נשים ובמפלגה הקומוניסטית מאמץ
החשיבה לא מסתדר עם התזה שמאפשרת למנהלת סניף בנק ליהנות מתנאים מועדפים על מנהל
סניף בנק.
בעצם למה בכלל
נזקקים לגיל פרישה? מדוע השמאל לכאורה שמתברבר על שיוויון לא מציע לבטל את הגיל
הזה. מדוע שאדם לא יוכל לקבל פנסיה (שתהיה כמובן צנועה יותר) בעודו עובד?
בקיצור: למה לא
חושבים מחוץ לקופסא שנוצרה לפני עשרות שנים על ידי מי שכלל לא היו סוציאליסטים? מדוע
השמרנות עולה ופורחת כל פעם שיש דיון על תקציב?
