המוספים
הכלכליים מסכימים כי ביטול מכס על תוצרת חקלאית יניב הפחתה במחירי הפירות והירקות.
ובאותה רוח כתב השבוע איתן אבריאל מ"הארץ" כי אם בנק ישראל היה מפסיק
להגן על מחיר הדולר (במונחי שקל) ומאפשר למחיר הזה לרדת – נניח מ 3.2 שקל ל 3.0
שקל אז כלל מוצרי היבוא היו מוזלים. התרגיל הפיננסי הזה היה גם חוסך כסף ציבורי כי
בנק ישראל תומך במחיר דולר גבוה על ידי הדפסת כסף. ולפיכך היתה מוקטנת הסובסידיה
שההיי-טק הישראלי מקבל כאשר הוא מוכר תוכנת ריגול לסעודיה, למשל.
מה שמתחבא מאחורי
הטענות הכלכליות האלה הוא שמחיר מוצר נקבע על ידי העלות שלו. לומדים את זה בשיעור
הראשון בכלכלה. המחיר, לומדים, נקבע על ידי הביקוש וההיצע. אם נוריד את המכס
ונוזיל את הדולר אז ההיצע יגדל והמחיר יירד. פשוט ולעניין.
טעות.
איך ייתכן שכלל
כל כך יסודי כמו "ביקוש והיצע" מוטעה? הכלל הזה תופס רק בעולם הדמיוני
שבו חיים כלכלנים. בעולם הזה יש תחרות בין יצרנים על כיסו של המלך הידוע בשם
"הצרכן". בעולם הדמיוני הזה מחיר של מוצר כלל לא נתון בידי היצרן. יש
"מחיר שוק" וכל יצרן שינסה להעלות מחיר מעל המחיר הדמיוני הזה – יפשוט את
הרגל.
אייגו כמשל
זה לפעמים נכון
כאשר המוצר שבו אנחנו עוסקים הוא אחיד, ויש הרבה מאוד ספקים. האם יש מחיר אחיד
לעגבניות? בוודאי שלא. ידיד שלי שביקש לקנות מכונית מסוג טויוטה אייגו מצא כי
המכונית מיוצרת במפעל בצ'כיה שמייצר גם את מכונית הסיטרואן והפז'ו באותו גודל, עם אותו
מנוע, אותו גיר ורק הפלסטיקים נראים אחרת. האם הם נמכרים באותו מחיר? לא ולא.
ההוזלה במחירים
לצרכן, ממשיכים חכמי הביקוש וההיצע, מסייעת בעיקר לבעלי הכנסות נמוכות. הסיבה היא
שהם צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם ממוצרים מיובאים (כלכלנים מכנים זאת
"מוצרים סחירים" – tradeable). ולכן ההנאה הכלכלית כפולה: גם פחות
אינפלציה וגם יותר שיוויון.
המציאות
לא מכבר התפרסם
מחקר שבדק האם הגידול בסחר העולמי – והוא גדל בהרבה בשנים האחרונות – הביא לתוצאה
המקווה. התוצאה המקווה, מסבירים החוקרים, היא שאי השיוויון בין המדינות יקטן.
ואכן, פער ההכנסה בין מדינות הצטמצם באחוז לשנה.
ויש אבל.
בה בעת פער ההכנסות בתוך כל מדינה הלך וגדל. במושגי המאמר הזה: ככל שהיבוא והיצוא גדלו כך אי השיוויון גדל. בדיוק ההפך ממה שאבריאל וחבריו לדעה אומרים.
איך זה יכול
להיות? איך זה שההכנסה הממוצעת עולה (בכל המדינות, ובמיוחד במדינות עם הכנסה נמוכה
יחסית) אבל אי השיוויון בתוך המדינה גדל אף הוא.
זו כמו השאלה
איך אפשר לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 50 ס"מ. תלוי לאיזה חלק של הבריכה בחרת
להיכנס כשאינך יודעת לשחות. העובדה שההיי-טק הישראלי עולה כפורח (גם זו הכללה גסה.
יש לא מעט היי-טק שתקוע) אין משמעותה ששכר הגננת לילד שלכם עולה באותה מידה, או
בכלל. אבל אם, למשל, שיעור הצמחונים בקרב עובדי היי-טק גבוה – אז מחיר עגבניות
מיובאות מטורקיה עשוי לעלות אף על פי שלעיתים אין מכס על היבוא הזה.
נ.ב. לפי נתוני משרד הבריאות מספר החולים הקשים בני שישים ויותר שלא התחסנו גדול פי 6 בהשוואה למחוסנים. המתירנות כלפיהם היא הפקרות של הממשלה שמאיימת בסגר על כולם בגלל חטא של סרבני חיסון. קנס של 1000 שקל לשבוע לכל מי שלא התחסן יסדר את העניין. לפעמים למחיר גבוה יש תועלת.
