בישראל מוכרת
התופעה שבה הימין תוקף את בית המשפט בטענה שהוא פוסק נגד שלטון הרוב. הרוב, טוענים
גדי טאוב וחבריו, קובע. אני תוהה מה היו אומרים אם הרוב בדרום אפריקה היה קובע שעל
הלבנים להיות משוללי זכויות ל – 100 השנים הקרובות.
איך יודעים מה
הרוב רוצה? כרגיל לא יודעים. כי אצלנו, שלא כמו בשוויץ ובארצות הברית, אין משאלי
עם בשאלות ספציפיות. כאשר הימין הישראלי מדבר בשם הרוב הוא מדבר על רוב המצביעים
או רוב חברי הכנסת. וזו הטעייה שנבלות בבסיסה.
בימין גם אוהבים
את ארצות הברית. במיוחד את ארצות הברית הטראמפיסטית. חבל שכאשר נתניהו היה בשלטון
הוא לא אימץ למשל את החוקה של ארה"ב. גם זה מלמד על מחסור ביושרה.
עד כאן ההשמצה
השבועית.
בקליפורניה נערך
משאל עם בשאלה לכאורה אזוטרית: האם נהגים העובדים תחת המטרייה של
"אובר", "ליפט" ודומיהם הם שכירים או עצמאיים. החוזה הפורמלי
שבין התאגידים הללו להפעלת מוניות ובין נהגיהם קובע שהנהג שוכר מהתאגיד את שירותי
האפליקציה בלבד. התאגיד גובה את התשלום מהנוסעים, מפריש לעצמו אחוזים ואת היתרה
משגר לבעל הרכב/נהג. זה נראה כחוזה בין תאגיד לבין נהג עצמאי.
בכמה מקומות
בעולם, ולונדון הוא הבולט שבהם, נפסק כי מדובר בתחפושת. התאגיד הוא שבוחר את
הנוסע. התאגיד הוא שמורה לנהג לאן לנסוע. התאגיד גובה את הכסף. באים הנהגים בקליפורניה
וטוענים שזה הסדר של מעסיק ועובד. כלומר, שהנהגים הם שכירים.
הרוב במשאל עם
לפי ה"גארדיאן"
האנגלי התאגידים הוציאו 200 מיליון דולר על קמפיין למשאל עם בקליפורניה ובו נשאלו
התושבים לדעתם. הרוב פסק: הנהגים הם עצמאיים ולא שכירים.
הרוב קובע? האם
הרוב השחור בדרום אפריקה יכול לקבוע כי הלבנים יהפכו לעבדיהם? הלכו הנהגים ועתרו
לבית המשפט בטענה שהרוב, במקרה הזה, לא קובע.
השופט פסק לטובת
הנהגים. הוא קבע שהחוק שהתקבל כתוצאה ממשאל העם עומד בסתירה לחוקה של קליפורניה
ולכן הוא בטל ומבוטל. התאגידים, יש לשער, יערערו על הפסיקה הזו שהורסת להם את
השיטה.
פרטי או ציבורי
נדיר למצוא
בארה"ב פסיקה לטובת עובדים כגוף מאורגן. אלא שהסיפור אינו בלעדי לארה"ב
או ל"אובר" או תאגיד דומה. הבה נעיף מבט בהסדרי המוניות בישראל.
רוב נהגי
המוניות הם עצמאיים. אבל גם כאן יש תאגידי אפליקציות שעושים בדיוק מה
ש"אובר" עושה. האם נהג שעובד הרבה עם GETT זכאי לדמי אבטלה כאשר הוא
מושבת?
אלא שזה הסיפור
הקטן. הרבה בעלי מוניות משכירים את המונית שלהם ל"שכירים" כאשר התמורה
מתחלקת בין בעל המונית לבין השוכר או שהשוכר משלם למשכיר סכום קבוע. האם השוכר הוא
עצמאי או שכיר? ואם המונית פועלת גם עם תאגיד אפליקציה, האם הנהג השוכר את המונית
הוא שכיר הן של בעל המונית והן של התאגיד?
אזוטריה
מוניתית? הנה עוד זווית להסתכל על תופעת
המונית. האם מונית היא תחבורה ציבורית או פרטית? למעט המוניות שמפעיל
"אגד" שהן שיתופיות ולמעט מספר קטן של מוניות הפועלות בקווים קבועים –
רוב המוניות הן תחבורה פרטית לכל דבר ועניין.
אם כך מדוע
המדינה נותנת להן מעמד של תחבורה ציבורית בכל האמור לשימוש בנתיבי תחבורה ציבוריים
(נת"צים)? מה ההבדל בין מי ששוכר מונית לבין מי שנוסע ברכבו הפרטי – אפשר עם
נהג לשם זהות ויזואלית עם המונית - בכל האמור בשימוש בכביש?
ומדוע בעל מונית
משלם פחות מס על הרכב ומקבל מהמדינה החזר על המס על הדלק?
הנה חומר למחשבה
לשרת התחבורה: להפעיל מדינות הוגנת או להיות ביביסטית?
