מתנגדיו ומתעביו של בנימין נתניהו מחכים
לוועדת החקירה שתוקם (?) אחרי המלחמה. ובינתיים מכינים את טענות התביעה כנגד ראש
הממשלה.
מתברר שבחודשים האחרונים נשלחו אליו כמה
מסמכים המצביעים על הסכנות מהחמאס. המסמכים האלה טענו כי המחלוקת הפנימית בישראל
בעניין החקיקה המשפטית שיזמה הממשלה הגבירו את הסיכוי שהחמאס, ואולי גם ארגונים
אחרים, יבקשו לנצל את הפילוג הפוליטי כאן לניצחון צבאי. הטענה כלפי ראש הממשלה היא
שהוא התעלם מהאזהרות ולפיכך אחראי לתוצאות של מתקפת החמאס בחודש שעבר.
לצד הנימוק הזה מצביעים מתנגדי נתניהו על כך
שהוא אחראי למחדלם של הצבא –חיל המודיעין – והשב"כ שלא זיהו את ההתקפה
המתוכננת. כראש ממשלה יש לו אחריות מיוחדת בעיקר, ולא רק, ביחס לשב"כ, מתוקף
היותו השר הממונה עליו במישרין. ועוד: הוא אחראי על היצירה המופלאה הנקראת המועצה לביטחון
לאומי שעל ניהולה הפקיד פוליטיקאי שהוכיח בקריירה שלו שתבונה אינה אחת מיכולתיו.
נתניהו על המרפסת
אם זה מה שיש למתנגדים למכור הם בצרה. בראש
וראשונה כי כל הגופים הביטחוניים האלה לא סיפקו התראה של ממש. הטענה שהמחלוקת סביב
החקיקה היא גורם תומך תקיפה היא קשקוש מוחלט. מחלוקת בין הממשלה ומתנגדיה היתה
תמיד בישראל. נתניהו, כיו"ר האופוזיציה, עשה מטעמים ממשלת לפיד־בנט. וההפגנות
שלו ושל מרעיו כנגד ממשלת רבין - זוכרים המרפסת בכיכר ציון בירושלים - היא בית ספר בתגרנות בהשוואה למפגיני החקיקה.
לדעתי שלל הטענות האלה לא שוות את הנייר
עליהן הן כתובות. לבטח עבור ועדת של משפטנים שתבדוק את טיב הניירת בלשכת ראש
הממשלה.
אבל נתניהו צריך לעוף בגלל בגידה.
לנתניהו היה קונצפט פוליטי ולפיו הסכנה
הגדולה ביותר לישראל היא מדינה פלסטינית. כאדם אחראי לקונצפצטייתו הוא עשה רבות למנוע
את המדינה הזו. והצליח. ובעצם, הצליח חלקית.
נתניהו באוסלו
מאז שכראש ממשלה ביצע את החלק האחרון של
הסכם אוסלו – העברת רובה של העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית – הוא עשה הכל להקפיא
את המצב ביחסי ישראל־פלסטין תוך הגברת ההתנחלות במטרה לסכל כל אפשרות חלוקה של ארץ
ישראל־פלסטין. זו ההצלחה.
הבגידה היא בכך שבחר בחמאס כפרטנר לביצוע
הקונצפט. זה לא היה מסובך. מכל הארגונים הפלסטינים החמאס היה מתנגד החריף ביותר
לחלוקת הטריטוריה לשתי מדינות. בדיוק, אבל ממש העתק, של מדיניות נתניהו והימין
הישראלי.
אלא, כפי שנהג לנאום לאומה, החמאס לא היה
סתם שותף פוליטי. הוא היה אירגון דתי מבית האחים המוסלמים שדגל במאבק צבאי ובטרור
כדרך להשגת היעד של פלסטין השלמה בשלטון החקיקה השרעית.
נתניהו וסינואר
כאן טמונה הבגידה. בגלל השותפות בינו לבין
סינואר והנייה במטרה הפוליטית של חיסול הסדר מוסכם של חלוקת הארץ. תמך נתניהו
בהעצמת הכוח של האירגון שביקש לחסל את ישראל. נתניהו שיתף פעולה עם אירגון טרור כאשר סייע לחמאס בהקמת הצינור
הפיננסי מקטאר לעזה דרך ישראל ובהעצמת כוחו כמתנגד לאש"פ – השולט ברשות
הפלסטינית - שנתפס כאירגון רופס ומושחת.
ואכן מדינת החמאס בעזה הלכה והתעצמה, לשמחת
נתניהו שראה איך חלוקת הארץ נמוגה. אלא שהחמאס התעצם גם ביכולת הצבאית ובטיפוח
השנאה שיצרו את התוצאה שראינו בשבת ה־7 לאוקטובר.
1400
נכון, הבגידה של נתניהו מתגמדת מול הפשע
האכזרי של תושבת עומר שריססה "1400" על גדר ביתו של ח"כ דנינו
ולפיכך נעצרה ונחקרה על תמיכה בחמאס. אבל יש דמיון.
