"בסוף המלחמה נתניהו ייאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום". כך צוטט שר הרווחה, יואב בן צור, ממפלגת ש"ס. ועל זה כבר נאמר בסרט "הטוב, הרע והמכוער" – If you want to shoot, shoot. Don’t talk. הפרשנות המקובלת להגיג המיניסטריאלי היא שזה לא איום עתידי על ממשלת נתניהו. הרי מעולם לא היה מצבה של ש"ס כל כך טוב כמו בממשלה הנוכחית. זה ויכוח על כסף. וכסף, במיוחד במפלגות הדתיות, זה עיקרון יותר חשוב מבחירות.
הוויכוח הכספי הוא על המקורות למימון הוצאות
המלחמה. זו שאלה של העדפה חברתית וברור שלמפלגות הדתיות יש רצון שמקור המימון לא
ייפול על המפעל הלאומי לייצור רבנים במימון ציבורי. לכן כל הנושא די משעמם, במיוחד
כאשר המפלגות האלה מחזיקות את הליכוד בשלטון.
סיום הסכסוך
מה שכן מעניין הוא הביטוי "בסוף
המלחמה". מכאן המאמר ימשיך ברוח
הגותו הפוליטית של בנג'מין ניתאי.
הצעה לסוף המלחמה מונחת על השולחן הפוליטי
מ־2002 תחת הכותרת "היוזמה הסעודית". לפי היוזמה יהיה סוף למלחמה
ותחילתו של שלום בהסכם ולפיו כל מדינות ערב יכירו בישראל כמדינה ריבונית ואילו
ישראל תיסוג לגבולות 1967. היוזמה אושרה באותה שנה על ידי הליגה הערבית ופעם נוספת
ב־2007 בכינוס ראשי המדינות כולל.... כן, איסמעיל הנייה, היום יו"ר החמאס.
ראש הממשלה ב־2002 היה אהוד אולמרט שאמר שזה
מעניין, אך לא נקף אצבע. ניתאי, שבא אחריו, חושב שזו מלכודת והתנגד לה ולכל הצעה
דומה – שתי מדינות – בכל הזדמנות. טיפוח החמאס בידי ישראל תחת ממשלתו, הוא הצעד
הפוליטי המרכזי. לא בגלל שנתניהו חובב איסלמיסטים רצחניים. רק בגלל שהם, כמוהו,
מתנגדים לחלוקה טריטוריאלית. במובן הזה ממשלת ישראל היא, אידיאולוגית, חמאס ב'.
אופס, טעיתי
בטיפשות או קוצר ראות חמאס ב', חשבה
ש"פלסטין השלמה" נוסח חמאס א" זו סיסמא ריקה. נכון, חמאס א' מדי
פעם נזקק לפעילות צבאית נגד ישראל להוכיח אמינות. וזה חייב את חמאס ב' להגיב. אבל
תמיד, כך נתניהו, נוצרה הרתעה ולא נשכח שחמאס ב' איפשר הזרמת כסף לחמאס א'. זה עבד
יפה עד ה־7 לאוקטובר.
מתי, על כן, יהיה "בסוף המלחמה"?
בראש של ראש ממשלת חמאס ב' יש "ניהול הסכסוך", כלומר שלמלחמה לא יהיה סוף.
לפחות לא יהיה לזה סוף מוסכם. מבחינתו הסיום המדובר ביותר – הריגת כל ראשי החמאס
והעברת השלטון בעזה לרשות הפלסטינית בחסות האו"ם, ארה"ב, האיחוד האירופי
או האפיפיור – הוא הגרוע ביותר. הוא מתכון לאותן "שתי מדינות" ארורות
שהן הבסיס למלכודת ממנה הוא חושש.
המלחמה המתמדת
אבל נתניהו התחייב לחסל את החמאס? הלא כן?
ואכן, ונתעלם מהרגלו של נתניהו לשקר, ראש ממשלת חמאס ב' בדילמה. להקים שם ממשל
צבאי ישראלי זה להסתכסך עם כל העולם. מצרים לא תסכים לקחת עליה את המשימה כי
התחייבה ל"שתי מדינות" ועזה נחשבת במצרים כמו קוץ בתחת.
אז מה האלטרנטיבה? שתהיה מלחמה. כלומר שלא
יהיה "בסוף המלחמה". באופן הזה
עזה לא תשוקם אבל יתנו למשאיות עם אוכל, מים, דלק, מלט וגנרטורים לייצור חשמל להיכנס
לעזה. מימוש הפתרון של "חיסול החמאס" לא יתבצע עד אחרון חברי התנועה
הזו. צריך להשאיר פה ושם כאלה שיעשו קצת צרות לישראל.
ובעיקר לא יהיה כל הסדר. ולעניין שבו נפתח
המאמר: לא יהיה בחירות "בסוף המלחמה" כי זו לא תסתיים.
ובא לממשלת חמאס ב' הגואל.
