אני ממליץ לקוראים, טרם קריאה, להפנות מבט לאיור המופיע בהמשך. הוא מתאר את שיעור הילודה בארצות הברית במהלך המאה הקודמת. הצבע הכחול מראה מגמה ארוכת טווח של ירידה. מה שמקלקל את השורה הוא מה שצבוע באדום, ובמיוחד המקטע מ־1946 ועד 1956. זהו ה־ baby boom שלאחר מלחמת העולם השנייה.
אנחנו מתקרבים עתה למצב בו מחצית הילדים
שנולדו אז יהיו סיעודיים – ברמות שונות – בעשור הקרוב. בהיסטוריה האנושית לא היה
כדבר הזה וההשלכות החברתיות יהיו דרמטיות.
האיור לגבי אירופה (ראו נייר עבודה על ספרד ואנגליה) לא שונה משמעותית וביפן (ראו נייר עבודה) אף קיצוני יותר. אפשר לאבחן שתי תופעות משמעותיות:
1.
לא רק
שמספר הקשישים יקפוץ מעלה, מספר הילודים יקפוץ מטה. התוצאה החברתית תהיה צמצום
גדול באנשים בגיל העבודה. כלומר מספר יצרני תפוקה כלכלית יקטן ועליהם יפול נטל –
האסטרואיד שבכותרת – של גידול הצרכנים.
2.
מספר
הקשישים לא משקף את עלויות המחיה שלהם. הגידול בתוחלת החיים מצד אחד, והגידול
בצרכים מצד שני יוצרים מכפלה כלכלית לא פשוטה. כי ככל שתוחלת החיים עולה שיעור
הנזקקים לסיעוד מלא – עולה אף הוא.
ה הביטוח הסיעודי יקוצץ
בישראל המצב מסובך עוד
יותר. הסיוע לקשישים ניזון משני מקורות: הביטוח הסיעודי של הממשל באמצעות הביטוח
הלאומי, והביטוח הסיעודי של מרבית החברים בקופות החולים. השבוע הגישה קופת חולים
ה"כללית" עתירה לבג"צ נגד הממשלה שנמנעת מלטפל בבעיה אקוטית:
מבוטחי הקופה הסיעודיים לא יוכלו לקבל את הכסף מתחילת השנה הבאה.
ה"כללית" היא במצב
הקשה ביותר. אך גם שלוש הקופות האחרות יגיעו במהרה לאותו מצב פיננסי. רשות שוק
ההון, שביטוחים הם בפיקוחה, מצאה פתרון: לקצץ בזכויות המבוטחים ולהעלות את תעריפי
הביטוח.
בעוד משרד האוצר מגמגם,
משרד הבריאות הורה לקופות החולים שלא לפעול לפי הנחיות רשות שוק ההון. מכאן
העתירה.
האם בית הדין הגבוה לצדק
יתערב בשאלה מובהקת של (אי)מדיניות ציבורית?
כאן הממשלה לא תוכל להתחבא מאחורי כשל של הצבא והשב"כ.
הגיוס והגלולה
לפיכך הפינה האינטרנטית
הזו ממליצה על שתי חלופות לפתרון ההתנגשות שבין האסטרואיד והבריאות הציבורית.
א. לקבוע כי גיוס בני 18 יהיה בשני מסלולים: הצבאי
והאזרחי. כל בני 18 יגוייסו לרבות יקירנו הנהרגים באוהל התורה וכן בנות דתיות
וכמובן, מוסלמים, נוצרים וסרבנים לסוגיהם. כל מגויס ומגויסת יצטרכו לבחור איזה
מסלול מתאים לו/לה. המתגייסים למסלול האזרחי יעברו קורסים במקצועות שונים כאשר
הסיעוד לקשישים יהיה במקום הראשון. מי שיסרב לגיוס לא ייכלא אלא תישלל מהם הזכות
לקבל קיצבאות, פטורים, הנחות, זיכויים וניכויים במערכות המס והרווחה עד לגיל 70.
מהלך כזה יוריד באחת, ובמידה ניכרת, את עלויות
הטיפול הסיעודי – כולל ביטול מבחני ההכנסה שרובם מוטעה - הן עבור הזכאים לקיצבת סיעוד מהמדינה והן
למבוטחי הקופות. ויאפשרו גם מתן סיעוד לפי צרכים ולא לפי כסף.
ב. זו חלופה עליה למדתי מסידרת הטלויזיה "מסע
בין כוכבים" (star trek). שם
נדרשה ספינת החלל אנטרפרייז לטוס בדחיפות לכוכב א' שם התגורר המדען היחיד ביקום
שידע למנוע התפוצצות של כוכב ב' שבו חיו מיליוני תושבים. בהגיע הספינה למדען התברר
כי בכוכב א' נתקבעה חוקה שלידתה במצב הקשישים הדומה למה שצפוי לנו בעשור הקרוב. מה
שנקבע הוא שבהגיע אדם לגיל X
(נניח 85) הוא"מקבל" מסיבת סיום החיים ובסופה כדור שינה שממנה לא
מתעוררים.
די דומה לתכנית רשות שוק ההון שמבקשת כי הביטוח
הסיעודי יחול לא מיד עם היות האדם במצב פיסי או נפשי קשה – אלא כמה חודשים מאוחר
יותר. עד אז אולי הוא ימות ויפטור לממשלה בעיה תקציבית.
