הנה
מידע רלוונטי לפתרון השאלה שבהמשך: ב־60 השנה האחרונות שיעור הגידול בידע באנגלית,
בעולם שאינו דובר אנגלית כשפה ראשונה, גדל בכ־10% מדי שנה. הנה השאלה: תאגיד אמזון
המוכר, בין השאר, ספרים מבקש להנפיק
בבורסה בניו יורק אגרות חוב צמודות לשיעור הגידול במיומנות בשפה האנגלית. האם את.ה
קונה?
הסיבה
העיקרית לגידול במיומנות באנגלית, כך טוען המחקר החדש, היא בצפייה בסרטים ובסדרות
בטלוויזיה. המחקר נעשה במדינות אירופה שנחלקו לשתי קבוצות: הראשונה, מדינות שבהן
הסרטים באנגלית דובבו לשפת המדינה. השנייה, למדינות שבהן הסתפקו בכיתוביות לתרגום
המדובר בסרט והסידרה.
החוקרים
ביקשו לבדוק באיזו קבוצת מדינות גדלה המיומנות באנגלית.
הפרופסור מסביר
כאשר
נתקלתי במחקר הזה חשבתי שאין עניין יותר טריוויאלי. על פניו ברור שבקבוצת המדינות
המדובבות המיומנות לא השתפרה בהשוואה לקבוצת המדינות בהן הסרט "דיבר"
אנגלית. ואם כך, מה יש כאן למדוד?
בצר לי
פניתי לפרופסור לסטטיסטיקה שיסביר לי איך המובן מאליו נדרש למחקר מורכב בכל מדינות
אירופה. כשהוא התחיל לדבר סטטיסטיקאית ביקשתי
ממנו שידובב את דבריו לעברית עם כתוביות שאף הן בעברית.
מתברר
שהעניין אינו רק להוכיח את המובן מאליו אלא לחשב אותו כמותית ולהוכיח סיבתיות. כי
לכאורה אפשר שתוספת המיומנות באנגלית במדינות שבהן סרטי הטלוויזיה מלווים כתוביות
נובעת מסיבה שונה לחלוטין: בתי הספר, למשל.
ואת
המכשולים האלה, הסביר הפרופסור, המחקר שפורסם צלח. כלומר הוא הוכיח שתי טענות מרכזיות:
שידורי הסרטים והסדרות באנגלית בטלויזיה הם גורם משפיע מהותית על הידע בשפה
האנגלית. הוא ניכר בהבנת המדובר ובדיבור עצמו. הוא לא ניכר בקריאה.
והטענה
השניה שההשפעה הזו מכרעת מבחינה כמותית.
אז מה?
יש
סיכוי לא רע שאם בראשית הכתבה קניתם את אגרות החוב של אמזון הצמודות להיקף הידע
באנגלית (אין כאלה) אפשר וטעיתם.
המצב באיסלנד
כדי
לברר את העניין פניתי לבינה מלאכותית שאותה אני מכיר זה זמן כמתרגמת את המאמרים התפרסמים
בבלוג הזה ל....אנגלית. ההישגים של הבינה
המלאכותית הזו בתרגום הם בינוניים למדי. אבל כאשר מדי פעם אני שואל על עובדות
שאותן אני יכול לבדוק בעצמי, אבל מתעצל – התשובות טובות להפליא.
לפיכך
ביקשתי מידע על הסטרימרים. אלה אותם תאגידים כמו נטפליקס, דיסני ואמזון המוכרים
סרטים וסדרות. ביקשתי לברר האם הם בגישת הדיבוב או בגישת הכיתוביות. והתשובה החד
המשמעית היתה: גם וגם. כלומר את.ה יכול.ה לצפות בסרט ישראלי בדיבוב לבערך שבע שפות
ולבחור גם כיתוביות בהתאם. ולהפך, רוב הסרטים והסדרות בשפה זרה מדובבים לעברית,
ולבטח לאנגלית, ובמקביל אפשר לבקש כיתוביות כרצוננו.
וכך
מחקר חדש שבדק את המיומנות באנגלית שמקורה בסרטי טלויזיה באנגלית ופורסם השבוע,
יוכחד במהרה. כי למה לילד איסלנדי להסתכל על קליף איסטווד במערבון אמריקני באנגלית
כאשר יש לו אופציה לצפות באיסטווד דובר איסלנדית רהוטה.
ואכן
השבוע התברר כי אחת מחברות הסטרימרים דיווחה על הכנסת איסלנד – מספר תושביה 4%
ממספר תושבי ישראל - לשפות המדובבות ובעלות כיתוביות.
והאג"ח
שקניתם איבד מערכו.
מה
שמלמד שראוי להיזהר מיועצי השקעות. הם, לפעמים, מנחשים נכון את העבר.
