האם
מותר לקבוצה של אנשים שמקצועם גניבה להיפגש במטרה לחלק אזורי גניבה לכל
משתתף? השאלה עלתה כאשר קראתי נייר עבודה
שעסק בקנוניות (Collusion)
במטרה לגלות את היקפן במגזר העיסקי. הדבר הראשון שהחוקרים מצטטים הוא שורה של
מחקרים המלמדים שקנוניות עיסקיות מניבות תועלת. למשל, יש תקשורת טובה, יש מידע שיסייע ליציבות עיסקית. יש תועלת בשיתוף
פעולה להוזלת עלויות. יש אפשרות לשיפור בפריון העבודה של משתתפי הקנוניות. 11
מחקרים נמנו שהצביעו על התועלת של שיתופי פעולה בין עסקים – קנונייה בלשון העברית.
נחזור
לגנבים נטו. נניח שהמפגש עסק באותה חלוקה אזורית כדי למנוע שאדם אחד ייגנב כמה
פעמים, ובכך לצמצם את אי השיוויון בנזקי הגניבה. זה כבר סביר?
נעבור הלאה.
נניח שכמה גנבים נפגשים במטרה להגיע להסכם שאיש מהם לא יגנוב מהשני? בכך יש תועלת
ציבורית גדולה כי אפשר שבכך יצטמצמו ממדי הגניבות, הלא כן?
קנוניות בארה"ב
נייר
העבודה המדובר מזכיר את ארתור לוינסון שב־2005 היה היו"ר של תאגיד ג'נטק וחבר
בדירקטוריונים של גוגל ואפל. החוקרים מצאו שככל שיש יותר זיווגים מהסוג הזה כך יש
יותר קנוניות (סליחה, שיתופי פעולה). כשליש מהתאגידים הציבוריים בארה"ב היו
מקנוניינים. זאת על אף האיסור בחוק. רק לפני שלוש שנים הרשות המפקחת אמרה שהיא
תבדוק את העניין.
בשנים
2000־2009 62% מהתאגידים בעמק הסיליקון הקליפורני היו מקוניינים. העניין העיקרי
שלהם היה בהסכמים שלא "לגנוב" עובדים: עקרון היסוד של תחרות חופשית בקפיטליזם
פועל רע ככל שזה מגיע לגיוס עובדים.
לעומת
החבורה הזאת מפגש גנבי מכוניות נראה מפגש של עוסקים זעירים.
קנוניות בישראל
ומקליפורניה
לתל אביב: בנק ישראל אישר לתאגיד "דלק" לרכוש את חברת כרטיסי האשראי
"ישראכרט". הפיקנטריה היא שהשולט ב"דלק" הוא יצחק תשובה
ש"בחודש שעבר מינה את נכדתו לתפקיד דירקטורית בחברת נדל"ן ציבורית"
כאשר כישוריה המקצועיים הם ב"טיפולים בפסיכותרפיה הוליסטית" ככתוב
בידיעה במוסף הכלכלי של "הארץ". כמו כן "דלק" על שלוחותיה
העיסקיות "מחקו 1.4 מיליארד שקל מחסכונות הציבור".
וכבר
יש "נורת אזהרה מהבהבת": "המשנה למנכ"ל ישראכרט קיימה פגישות
חשאיות עם בכירי קבוצת דלק". וזה כנראה קנוניה שופרא דשופרא.
אז מה?
הן בנק
ישראל והן העיתון מתעסקים בשולי העניין. למשל, האם בנק רשאי לתת אשראי או לקבל פיקדון
משני תאגידים שמתחרים זה בזה. עצם ההסכמה מייצרת פוטנציאל של ניגוד עניינים –
קנוניה לבנק עצמו ודרכו אל שני התאגידים. וככל שהם גדולים יותר – התמריץ לקנוניה
גדול יותר כי הנזק הפוטנציאלי גדול יותר.
המנוע של הקנוניות
האם
דירקטור בבנק יכול להיות גם דירקטור או בעל תפקיד בתאגיד שעושה עסקים עם הבנק?
בהכללה:
תחרות היא המנוע של הכלכלה. תחרות חופשית היא המנוע של הקנוניה. כל עוד לא משנים
את תנאי ה"חופשית" לעולם נחייה בעולם של שיתופי קנוניה מסוגים שונים.
בנק
ישראל הכריח את הבנקים למכור את חברות האשראי, כאילו שאם זה קורה הריבית על אשראי
יורדת. מישהו מכיר חברת אשראי שגובה ריבית נמוכה מזו של בנק? אלה תירוצים לא
להתעסק בעניינים העיקרים, שהם:
· בבנקאות: אם בנק ישראל יאפשר לכל אדם לפתוח חשבון
אצלו ובתמורה ישלם ריבית זכות בגובה הריבית שהוא משלם לבנקים המפקידים אצלו כסף –
דיינו.
· בעסקים: איסור על עסקים לקיים יחסים עם בני
המשפחה. חברות בת, אם, בעלי המניות.
· בבני אדם: מנהל ודירקטור יוכל לכהן רק בתאגיד אחד
פרטי או ציבורי.
