פ"נ הסוציאליזם

 

על מותו של הסוציאליזם יש כמעט הסכמה מלאה. אלה הנמנים על ה"כמעט" תוהים אם כלל נולד. כלומר הוא נולד בכתובים. הוא אפילו גדל כתנועה פוליטית. אבל מעולם לא הגיע לשלטון. הרוב רואה במשטרים שהיו בברית המועצות, במזרח אירופה ובסין סוציאליזם בפעולה שמותו נבע מהעובדה שסוציאליזם היא שיטה כלכלית שלא מסוגלת לתפקד ודינה קריסה.

במחקר במדעי החברה תהו איך זה שאחרי שהעניין קרס, התושבים  - שעשרות שנים הצביעו בעד השמאל - הפכו עורם הפוליטי ותמכו בימין.  אלא שכל המדינות הלכאורה סוציאליסטיות לא היו דמוקרטיות ולכן כלל לא ברור שהתושבים הפכו עורם. אולי הם היו בימין גם תחת "הדיקטטורה של הפרולטריון".

האם יש מקום שבו הסוציאליזם שהתמוטט היה דמוקרטי? ואם כן, האם גם שם מצביעי השמאל פנו ימינה? השבוע התפרסם מחקר בעניין הזה עם תשובות חיוביות לשתי השאלות. כן, היה מקום עם סוציאליזם דמוקרטי. וכן, כשהוא התמוטט כלכלית, התושבים פנו ימינה. המקום הוא קיבוצי ישראל והתושבים הם הקיבוצניקים.

כך אני מסכם את עבודתם של רן אברמיצקי, נתנאל בן פורת, ויקטור לביא ומיכל פלגי. במשתמע: פה בישראל הסוציאליזם נקבר סופית.


משבר הקיבוצים


מה שהקריס את הקיבוצים הוא מה שמכונה "משבר הקיבוצים" שהגיע לשיא לפני ארבעים שנה בעת תכנית הייצוב הכלכלית שגמלה את ישראל מהאינפלציה כאשר הכלי העיקרי לגמילה הוא העלאת ריבית דראסטית. כמעט כל הקיבוצים היו בעלי חוב ולא יכלו לעמוד בהחזרים. בתמורה לסיוע הממשלתי רוב הקיבוצים, במיוחד אלה עם חוב גדול ותשתית כלכלית בעייתית, בחרו להתפרק בכמה מובנים: בוטלה ההכנסה האחידה לכל חבר קיבוץ וכל אחד נותר לנפשו (למעט קשישים). חדר האוכל המשותף נעלם. רוב החברים עובדים מחוץ לקיבוץ שהפך למעשה ליישוב כפרי־קהילתי.

נכון, זה לא ממש מחקר מעניין. אפילו העובדה שדפוסי ההצבעה של הקיבוצניקים השתנו במידה גדולה מ"השמאל" ל"ימין". רוב הישראלים עשו את אותו הדבר ללא קשר למצב הכלכלי. ב־1968 היו למפלגת העבודה 55 מושבים בכנסת. עתה נשארו 4.

 המאמר הזה בא לטעון כי בישראל לא היה ולוא רגע אחד של סוציאליזם או אפילו משהו דומה לשמאל. השמאל כאן היה והווה בלוף. בן גוריון נהג לא פעם ללבוש מכנסיים קצרים כי זו היתה האופנה "החלוצית". אבל בפועל הוא היה הביביסט הראשון.


כשהשמאל בשלטון


א.   אתחיל עם "חוק ההשתמטות" שמסעיר בימים אלה את הפוליטיקה המקומית. מי המציא את הפטור מגיוס לחרדים? נכון, מפלגת העבודה. אלמלא בית המשפט העליון שנאלץ להכריע בין המשך אי־שיוויון בגיוס לבין שיוויון למראית עין – לא היה קם הצורך להדיח את יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כן, מראית עין. כי נשים דתיות פטורות מגיוס. כן, כי הגיוס לא הוחל על ערבים על אף דרישה של המפלגה הקומוניסטית.

ב.   מי הקים את ההתנחלות הראשונה בפלסטין? האם זו היתה ממשלתו של מנחם בגין מהימין?  בן גוריון היה המנוע להחלטת המוסדות הציוניים לקבל את תכנית החלוקה של האו"ם מ־1947. מי הפר אותה? ממשלת ישראל שהוקמה שנה מאוחר יותר. ומי התנחל ראשון אחרי מלחמת 1967? הבלוף־שמאל של מפלגת העבודה.

ג.    מי עשה טרנספר לערבים, אפילו לא תוך כדי מלחמה? נכון, רוב תושבי עזה דהיום הם צאצאים של מגורשי יפו, מג'דל ושאר יישובי הדרום אחרי הסכם שביתת הנשק עם מצרים.

ד.    מי העניק מונופול על חיי האישות של תושבי ישראל לכהני הדת והקים מנגנון של בתי דין דתיים, רבני ערים ושכונות. איזו השקפה שמאלית, אפילו סוציאל דמוקרטית, אפילו ליברלית  היתה מצדיקה כפייה שכזו? בישראל אסור להשתמש במילה כשר ללא אישור של אוכלי החינם האלה.

אלה מעשי ממשלות הבלוף־שמאל בהם תמכו "הסוציאליסטים" של הקיבוצים.


העדפה מקלקלת


 לקיבוצים עצמם: אלה תוצר הבלוף־שמאל. אלה היו החרדים של פעם. הם היו מסובסדים מכף רגל עד ראש. בתקציבי חינוך, במחירי קרקע, בריבית נמוכה, במיסוי, במכסות מים, בווטו של מי רשאי לגור בקיבוץ. זה לא סוציאליזם. מעולם קיבוץ לא היה שיוויוני. הוא תמיד היה שווה יותר.




 

שתפו: