הפופיק של הכלכלה

 

היכן נמצא מרכז החיים? לכאורה זו ממין השאלות למומחים בפילוסופים של שעמום. אבל אפשר ולביולוגים יש תשובה שיש לה גם סימוכין סיפרותיים. הספר "קליפת אגוז"  – משעשע ומומלץ - של איאן מקיואן מסתכל על העולם באמצעות עובר ששומע מה קורה סביבו ומחכים טרם הוולדו בעניין הטבע האנושי.

אצל עובר מרכז החיים הוא הפופיק המזין אותו כל ימי חייו העובריים. לכאורה הפופיק מאבד מעמדו לעת הלידה. אך יודעי גרביטציה טוענים כי מרכז כובדו של אדם העומד על רגליו הוא באותו פופיק חסר המעמד. השבוע למדתי, אוי לבושה, כי גם בכלכלתנו יש מרכז החיים. הנה נוסחה קלילה למציאתה:

·      " יספרו כל יום בשנת המס כיום מלא;

·      יספרו כל יום בשנת המס שלפני שנת המס (בפסקה זו – שנת המס הקודמת) או בשנת המס שלאחרי שנת המס (בפסקה זו – שנת המס העוקבת) –  כשליש יום;

·    יספרו כל יום בשנת המס שלפני שנת המס הקודמת או בשנת המס שלאחרי שנת המס העוקבת כשישית יום."

 

אחרי שתגמרו לספור כאמור לעיל תמצאו, אני מבטיח, את מרכז חייכם.


הפואמה החשבונאית בפרלמנט


הנוסח דלעיל לקוח מהצעת חוק שתוגש בקרוב לכנסת שתסדיר את מרכז החיים לפחות לצורכי מס.

הנה ההמלצה הראשונה. לשלוח את הצעת החוק לכל חבר כנסת. מי מהם שיצליח לספור נכון יקבל כפל משכורת. לשר האוצר, למשל, יש לשלש את משכורתו כי הוא זה שיביא את הצעת החוק לכנסת וייאלץ להסביר  מה כתוב בה. אבל ייאסר עליו לקרוא מן הכתב את מה שיכתוב לו ראש רשות המסים – האיש המזכה אותנו בפואמה החשבונית דלעיל.

 במה זכינו לספירת העומר הזו? כי אחרי שנספור כמו שצריך נדע היכן נמצא מרכז החיים שלנו שהוא עניין קריטי לכל מי שמשלם מס בישראל.

וכמו כל דבר הקשור למסים, לכלכלה ומה שביניהם בני האדם אינם שווים ולכן גם מרכז החיים שלהם משתנה כאמור בנוסחה.


משה ומוזס משלמים מס הכנסה


הנה דוגמא שתאיר עיני הקוראים. בבניין בהרצליה בשתי דירות זהות גרים שני אנשים. משה/מוסה הישראלי ומוזס שמחזיק, כמקובל בעיקר בעדה האשכנזית, בשתי זהויות: ישראלית וזרה. שניהם מרוויחים אותו סכום:  30 אלף שקל לחודש בשכר בישראל ועוד 10 אלפים מעבודה עבור תאגיד זר.

כמה מס הכנסה ישלמו מוסה ומוזס בישראל?

משה, עם הכנסה כוללת של 40 אלף לחודש ישלם מס הכנסה של 9900 שקל. מוזס, עם אותה הכנסה, ישלם 7000.

למה יש פער במס על הכנסה זהה? כי למוזס עומדת הזכות לשלם פחות אם הוא יודע לספור ימים לפי הנוסחה דלעיל.

ובגדול: תושב זר משלם מס בישראל רק על הכנסתו הישראלית. בעוד שתושב ישראלי משלם מס על הכנסתו מכל העולם.

למה?

ככה.

יהיו מי שיגידו שהעניין מוצדק. כי מוזס ישלם מס על הכנסתו מחו"ל במדינתו השנייה. אלא שמוזס רשום במדינתו השנייה כמוזס לימיטד מאיי קיימן שם המס הוא אפס.


גם בבריטניה נפלה שלהבת


 לפני כמה שנים התפרסם כי גוגל שילמה מס של 3 מיליון על הכנסה של 3 מיליארד מעסקיה בבריטניה. ישבו בפאב בעיירה קטנה בוויילס כמה בעלי עסקים קטנים ותהו איך זה קורה שהם משלמים 30% וגוגל שליש אחוז. יועץ המס הציע להם שיטה להוריד את נטל המס: להקים חברה באי ג'רסי ולנהל את כל עסקיהם דרך החברה הזו. וכך היה.

רשות המסים באנגליה עלתה על התרגיל ופסקה שמדובר בתכנון מס לא ראוי, פסלה אותו וחייבה במס מלא את בעלי העסקים. שאלה רטורית: ומה עם גוגל?

נו, טוב. גוגל היא תושבת חוץ אז אפילו בריטניה הגדולה החליטה שלא להתעסק איתה.

 

הנה הצעה לח"כים: תזרקו את הצעת החוק ותחוקקו שתושב זר משלם מס בישראל כמו ישראלי. שיוויון בין פופיקים.



 

 

 

שתפו: