מאה פרחים

 

השבוע התרחשו שלושה אירועים חינוכיים. בראשון, בפורום אינטרנטי שרוב משתתפיו חוקרים ומנהלים בתחום החינוך פרצה קטטה. הנושא: האם ראוי בעת הזו לאפשר ואף לתמרץ חשיבה ביקורתית בבתי ספר.  זה גלש מהר לעניינים המתרחשים בעזה ובצפון מלווים במטחי קללות. מנהל הפורום הודיע סטופ, ומי שישלח כתב קללות – היא לא יתפרסם. מה שמלמד שאולי ראוי לתת לאו"ם סמכויות של מנהל הפורום במטחי פצצות.

השני היה פרסום מאמר שתקף ההחלטה לחדש הלימודים באוניברסיטאות ב־31 לדצמבר כי זה יום קדוש לנוצרים. זה לא ממש מדויק כי יש נוצרים –שחוגגים את נובי גוד. ויש מוסלמים שחוגגים יומולדת של מוחמד ודרוזים שחוגגים את חג הנביא שועיב. ובשם הפלורליזם יש גם חגים הינדים ובודהיסטים. ואצל הפאגנים כל יום הוא חג.

אז מה עושים? הפתרון מצוי אצל מילטון. אבל קודם נלך לאירוע השלישי.


מי מקבל יותר


השלישי הוא הזעם אצל שמאלנים תבוסתנים על כך שבתקציב הממשלה לשנה הבאה ההקצבה לתלמיד חרדי תהיה גדולה מההקצבה לתלמיד חילוני.  לחרדים יש יתרון ענק במערכת החינוך מלפני ימי אי השיוויון בכסף. הם לא מחוייבים ללמוד אלא מה שהם רוצים. בבתי הספר החילוניים יש "ליבה". המדינה מחייבת ללמוד מה שנמצא שם. אין חופש בחירה. על האפליה הזו – במימון הממשלה – יש להודות לשמעון פרס שלמען כסאו נתן לחרדים חופש בחירה והמשיך לשלול אותה ממי שאינו חרד.

אז מה עושים?

החג הבא בלוח השנה של היהודים הוא זה שבו טובחים בפרסים אחרי שעושים מהבנות זונות של מלך. את העניין הזה חוגגים בלבוש תחפושת ומכיוון שראש ממשלתנו מצווה עלינו "כולנו ביחד" אני מבקש רשות להתחפש לימני למהדרין, ולהציע פתרון שאפילו רבני קהלת יתמכו בו.


השוברים של מילטון


מילטון פרידמן היה הגורו של הימין הכלכלי. הוא האמין בכלכלה חופשית, בתחרות חופשית, ביוזמה פרטית ובחוסר יוזמה הממשלתית. אחרי שהליכוד עלה לשלטון והחליט על הפרטה של תאגידים ממשלתיים, ערך שר האוצר כינוס של כל המי ומי ובו הוצגה תכנית הפרטה. אורח הכבוד הוא מיודענו מילטון.

יועצי ההפרטה הציגו אומדנים לתקבולי הממשלה ממכירת התאגידים. פרידמן עלה לבמה ופנה לשר האוצר ואמר לו שהתאגידים שיימכרו אינם של הממשלה אלא של האזרחים. והכסף מהמכירה צריך להגיע ישירות לציבור. אחרת לממשלה יהיה כסף לבזבז על... כל מה שהיא עושה. זה בזבוז.

חוץ מעניין מרכזי אחד: תקצוב חינוך. חס ושלום שהמדינה תהיה יצרן של בתי ספר, שתעסיק מורים ותקבע מי ילמד מה ותעשה מבחנים. אבל ילדים זכאים להתחלה שווה. לפיכך כל הורה יקבל שובר בערך שווה שאפשר להשתמש בו רק לרכישת חינוך לילדים.


הרמב"ן ושפינוזה


בתי ספר יתחרו זה בזה. הם גם לא צריכים להיות אחידים. בכיתה ה' 1 ילמדו שלוש שפות, הפעלת מחשבון (לא צריך לדעת לפתור משוואות עם שני נעלמים) שפינוזה ומוסיקה. בכיתה י' 2 ילמדו גמרא, תלמוד ירושלמי, ויקנחו בכתבי הרמב"ן.

זה הפתרון המוצע כאן. בשיטה הזו לא תעלה שאלה סטטיסטית אם חרדי מקבל יותר או פחות מערבי. בשיטה הזו אין "ליבה" שבה מחייבים ללמוד תנ"ך ולגזור פונקציות – שני עניינים מיעוטי  חשיבות לרוב האנשים בבגרותם. אבל מי שרוצה – אז בבקשה. לא יהיו אזורי רישום. אבל כן יהיו כיתות שיחגגו את ברית המילה של ישוע (31 בדצמבר) היהודי בהשבתת הלימודים. ואולי יהיו גני ילדים בהם מותר לומר ביביפיפי.

100 פרחים יפרחו אמר מאו דז'ה דונג ברגע של פייטנות ביזורית. מילטון מצא את השיטה.




שתפו: