בארוחה משפחתית בסוף השבוע העלה אחת המשתתפים לדיון את השאלה מהי השיטה הנכונה להוציא להורג. האם צליבה, כפי שעשו הרומאים לישוע, עריפת הראש בגיליוטינה (היי-טק) או בגרזן (לואו-טק), שריפה, תליה על חבל, זריקת רעל או מכת חשמל. בסין, על פי השמועה, לא הורגים סתם וזהו אלא גם עוקרים מהמועמדים איברים להשתלה, למען בריאותם של מי שנשארו בחיים.
זה
נראה לכאורה מתכון מקלקל קיבה יותר מאשר רעיון לדיון אבל אחת הברכות שהביאה אלינו המלחמה הנוכחית היא
אקטואליזציה של ההוצאה להורג. זה התחיל בהצעת החוק של הגנגסטרים בכנסת להטיל עונש
מוות על מחבלים וקיבל תהודה אקטואלית בעקבות הוצאתו להורג של יובל דורון קסטלמן.
אמנם סביר
שבתום חקירת המשטרה הצבאית ייקבע שקסטלמן מת בעד ארצנו מיריה ברשלנות של חייל צבא ההתקפה לישראל שקטלה אותו למרות שהרים ידיים וכרע על ברכיו.
הפיתרון בהלכה
"הארץ",
למשל, הכתיר את הפרשה במלים "הגיבור הוצא להורג". אז נראה שיש מקום לדון
בשיטת ההריגה הראויה. נתאר מצב שבו יש עונש מוות בישראל, והחייל יימצא ראוי למוות
כי הרג גיבור יהודי. כיצד יוצא להורג? יריה לא מבטיחה הריגה ויש סכנה שהמחבל רק
ייפצע ואז המוציא להורג לא יוכל לסמן X,
כנדרש במסורת הצבא.
דרך ראויה
יותר, ודאי בהתחשב בהרכב הממשלה הנוכחי, היא לחזור למסורת יהודית עתיקה: הסקילה,
כאמור בתורה בספר דברים.
אלא
שיש חשש שדווקא מתנחלינו, המצויידים בנשק אוטומטי שראש הממשלה והשר לביטחון לאומי
מעודדים את אחזקתו, יתנגדו לשיטה. סקילה היא הליך אטי ומסורבל. ירי בנשק אוטומטי,
לעומת זאת, יעיל הרבה יותר והתפוקה גבוהה
יותר מ"רגמהו באבנים".
ובכל
זאת לסקילה יש יתרון שנעלם מעיני הדנים בעונש מוות למחבלים. המנהג אומץ גם על ידי
מוסלמים. ואם במשא ומתן שיתחדש בין ממשלת נתניהו וממשלת סינואר יוסכם שמכאן ואילך
שני הצדדים יאמצו סקילה כנשק להרג – הרי שבמלחמה הבאה יקטן מספר ההרוגים בזכות
הטכנולוגיה.
כנף ציון
ואחרי
כל זה, צריך למצוא פתרון למצב הנוכחי בו יש הרבה נדונים למוות. הרמטכ"ל אמר ש"נילחם
בדרום הרצועה בעוצמה זהה לצפונה". שם פוצצו כל דבר שזז לרבות בתים. אלא
שבדרום יש עתה עוד כמיליון פליטים מהצפון ש"נתבקשו" על ידי הצבא לעבור
דרומה. יש חשש שטייסים מ"אחים לנשק", שמצפונם פעל בעת החקיקה המשפטית,
שוב יגלו מצפון בקיבתם והפעם יסרבו למשימה.
לפיכך
נדרשת שיטה להרג המונים בדרום הרצועה. לאחר שהתברר שאין לחמאס נשק אנטי-אווירי, מה
שמתבקש הוא למלא מטוסי נוסעים או מטען בפצצות. בשביל מספר קטן של מטוסים כאלה יש
טייסים שקיבלו מהרבנים אישור הלכתי. זה גם זול. כי "כנף ציון" (המטוס של
ראש הממשלה) ממילא עומד ללא שימוש.
ויש גם את המטוס של "סבנה" שנחטף בידי
טרוריסטים ושוחרר על ידי סיירת מטכ"ל בפעולה בה השתתף אחד בשם בנימין נתניהו.
אהוד
ברק, אז שותפו לפעולה של נתניהו, טען כי בנימין עשה דברים מבישים בחילוץ החטופים
של אז. הוא בטח לא מתכוון להוצאתה להורג מאש כוחותינו של מרי הולצברג אנדרסון.
בין נתניהו וסינואר
הטייסים
האמיצים יסדרו למיליון הטרוריסטים/פליטים בעזה ביקור בעולם הבא.
הנה
לנו נקודת הדמיון השניה בין ממשלת ישראל וממשלת החמאס: הרצון להרוג, לרצוח, להוציא
להורג, לאסור ולחטוף אזרחים חפים מכל עוון.
נקודת הדמיון
הראשונה היא בכך ששתי הממשלות שוללות את זכותו של הלאום השני לקיום לאומי.
אכן
אחווה ממשלתית־משפחתית בנוסח הסופרנוס.
