ברגע של ייאוש בגלל מיעוט הגשמים החלטתי
להעניש את עצמי ולקרוא את ההודעות של דובר צה"ל מיום 7 באוקטובר ועד סוף
השבוע שעבר. אחת המילים הנפוצות בהודעות האלה היא "חיסול", בעיקר בהטיה
חוסלו.
מבחינה צבאית יכולות להיות כמה משמעויות
למילה זו. הפשוטה ביותר היא נהרגו; מי שנהרג אכן מחוסל מבחינה צבאית. אבל גם מי
שנלקח בשבי חוסל מבחינה זו, ומי שנפצע – סביר שלא ישתתף במלחמה הנוכחית.
יש הרבה חיסולים של מחבלים, אין חיסולים של
אזרחים. קצת מוזר שיודעים לספור חיסולים של מחבלים מפצצות ששיגר מטוס ישראלי, אבל
לא יודעים לספור חיסולים של אזרחים מאותן פצצות. ואם, לדעת חברי ממשלה, כולם בעזה
מחבלים, כל שכן ראוי לספור אותם. אבל אזרחי ישראלי נאלצים להישען על מידע שמפרסם
משרד הבריאות בעזה.
מניין הפצועים
יהיו מי שיגידו שזה סך הכל עניין חשבונאי
וקטנוני. לכן אעבור למשהו לא קונבנציונלי אחר: הפצועים. קבוצה של חיילים נכנסת
ל"טיהור" מבנה. נכנסים, יורים, האש נפסקת ואז מוצאים 5 הרוגים שחוסלו
ועוד 5 שנפצעו. אני עושה כאן חסד עם המספרים. ברוב המלחמות, וגם בנוכחית, כאשר
סופרים חיילים הרוגים ופצועים היחס הוא בערך שליש הרוגים ושני שלישים פצועים. ומה
קרה לפצועי החמאס, כמה מהם פונו לטיפול רפואי עם פצועי צה"ל?
מניין השבויים
הנה עוד משהו לא קונבנציונלי: בכל מלחמה יש
שבויים. איך זה, שלמעט ימי המלחמה הראשונים שהתנהלה בעוטף עזה, בשטח ישראל, לא
נמצאו שבויים? לפחות לא בהודעות של דובר צה"ל. האם אין חמאסניק אחד שהרים
ידיים, כרע על ברכיו וחיכה שיאזקו אותו?
למעשה יש מאות חשודים, שביתם החדש הוא
"מתקן". מתקן אחד ליד באר שבע, לגברים, ואחר ליד ירושלים, לנשים וקטינים,
לא בדיוק טרוריסטים שנשבו בקרב. הם מחכים לשופט, מי יודע עד מתי, ולנציגי הצלב
האדום. כמו חטופי עוטף עזה.
חשבתי/חשדתי
כששאלו את אביעד פריג'ה, החייל הישראלי שהרג
את יובל קסטלמן, למה ירה בו למוות הוא השיב שחשד שהוא מחבל. גם אלאור עזריה אמר שחשד
שהמחבל שנתפס ושכב על בטנו על הארץ עומד לשלוף סכין. חשב וחשד הן מילות המפתח.
מה בדבר החיילים שהרגו את אלון שמריז, יותם
חיים וסאמר א־טלאלקה – שנשבו בידי חמאס , ברחו, הניפו סמרטוט לבן וצעקו בעברית "הצילו"?
העניין בחקירה אבל אני בטוח שהיורה חשב וחשד שאלה שלושה חמאסניקים שהתחפשו לחיילי
צה"ל. אבל אם יש בישראל ולו שבוי אחד מהחמאס שנכנס לבית בניר עוז והרג אזרח –
טענת חשבתי/חשדתי מטעמו לא תתקבל.
מצב האיקסים
במערב הפרוע של ארה"ב, מספרים, הרוב הסתובבו
עם נשק ונוצר מנהג: מי שהרג (את הרע, כמובן) חרץ בסכין את קת האקדח. זה הצל"ש
של אותם הימים. כמה חריצים – ככה גיבור. פריג'ה, כך דווח, סיפר על נוהג X בצבא. זה הסימון הלשוני למי שהרג אוייב. אתה נמדד לפי כמות
האיקסים שבלשונך.
אולי כאן טמון פתרון החידה היכן נמצאים הפצועים
והשבויים אנשי החמאס. הם עברו מטאמורפוזה לאיקסים, באדיבות כדורים של M-16
שבטעות החליפו אספירין. לכן יכול להיות שדובר צה"ל לא דיווח על פצועים
ושבויים – כי אין כאלה. הם איקסים.
