באתר "המקום הכי חם בגיהנום" נסקרה לאחרונה פרשת ההתעללות המשטרתית באמיר גדידיאן שבה האיש הושכב על הכביש ושני שוטרים ישבו עליו כשהוא אזוק, צועק, נחנק, מאבד הכרה ומת. זה קרה לפני יותר משנתיים ורק לאחרונה זומנו השוטרים למחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים – גם זה סוג של אלימות, אבל כלפי הצדק.
האם יש דרך לצמצם ואולי למנוע תופעות שכאלה?
פורום החינוך בניהול מרכז טאוב עמוס לאחרונה
בדיון על מקומו של הנושא "צה"ל" בבתי ספר. זאת על רקע החלטת הוועד
המנהל של גמנסיה הרצליה, כנגד עמדת המנהל, שלא להתיר דיון חופשי שבו ישתתפו
סרבנים. יש הטוענים שהחלטה שכזו גם היא סוג של "אלימות חינוכית".
הגיל הרך
לחינוך יש הישגים טובים והבולט שבהם הוא
פרוייקט פרי (על שם בית הספר במישיגן, ארה"ב). יותר ממאה ילדים "טעוני טיפוח" בגיל 3
ממעמד חברתי נמוך הוכנסו לתכנית שהשקיעה בהם שעתיים וחצי ביום. התוכנית הייתה ייחודית גם, ואולי בעיקר,
משום שאת העוללים לא הכניסו למכבש השינון והציון המקובל בבתי ספר. העוללים למדו
בעיקר איך לשתף פעולה.
לפני שנתיים
פירסם יזם התכנית ממצאי מעקב לבוגרים שהגיעו לגיל 54 בהשוואה לקבוצת הביקורת של
ילדים דומים שלא היו בתכנית. הממצאים: משתתפי התכנית הם עם הכנסה גבוהה יותר,
שיעורי פשיעה נמוכים יותר ועם ילדים שציוניהם בבתי ספר טובים יותר מילדיהם של
הורים שלא היו בתכנית.
דוז פואן,
בלשון האירוויזיון.
האם אפשר
לחנך גם שוטרים "טעוני טיפוח" – או שמא זה אבוד?
היום, ותודה
למתקיני המצלמות בטלפונים ניידים, יש יותר עדויות שאלימות שוטרים אינה החריג.
האלימות אינה רק מהסוג שהופעל על גדידיאן. גם נהג שנסע במהירות העולה על המותר
עלול ליפול לידיים של שוטר עצבני בהשוואה לנהג שיעשה אותו הדבר ויפול לידיים של
שוטר נעים הליכות. זה לא רק השוטר הבודד. כמו בכל אירגון גם המשטרה מודדת את עצמה
ב"הצלחות": יותר דו"חות. יותר הודאות.
השוטר הקשוח
הרבה פעמים
המצב בו נמצאים שוטרים מחייב החלטות מהירות והשאלה היא האם שוטרים בוחרים באופציה
הקלה יותר – האלימה. למשל נער זורק בקבוק ברחוב. שוטר חושד שזה חלק ממעשה פלילי
ודורש ממנו לעצור. הנער בורח. השוטר רודף אחריו, אוזק אותו ועוצר אותו.
סביר שהנער
ייתבע על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ולא על זריקת בקבוק.
שוטרים
נוטים לחשוב במונחי התרחיש הכי גרוע. הנער בורח?
אז הוא עבריין שפשע. לנער פלסטיני יש סכין ביד? הטרור בדרך וכנגדו יורים.
בשיקגו יזמו תכנית לחינוך שוטרים לחשוב במושגי חלופות
ולא להיצמד אוטומטית להוראות להביא הרשעות, או לפעול מחשש לתרחיש הכי גרוע – כל
זאת מבלי לסכן את עצמם.
משטרת שיקגו
הכניסה למסגרת התכנית כ־2000 שוטרים המהווים חמישית מכוח השיטור בעיר. מתברר
ששוטרים בוגרי התכנית עצרו חשודים שחורים בשיעור של 11% פחות מקבוצת הביקורת. זאת
על אף שהתכנית כלל לא עסקה באפליה על רקע מוצא. ומה שחשוב לשוטרים: משתתפי התכנית
נפגעו פחות משוטרים בקבוצת הביקורת.
בבדיקה לאחר
שנה נמצא שהשפעת התכנית כמעט נעלמה. מה שמלמד שקל יותר לחנך עוללים מאשר מבוגרים.
שוטר א־לה בן גביר
נראה
שהקורסים לשיטור לוקים בתוכנית הלימוד, והמשטרות המקומיות בשינון משהו כל כך פשוט: לחשוב במושגי חלופות לפני
שיורים או עוצרים. וכי המדד לשוטר טוב אינו כמה עצורים והודאות הוא מביא.
עם זאת אפשר
גם אחרת: שהשר הממונה על המשטרה יעשה את ההפך ויחנך שוטרים לירות קודם ולחשוב אחר
כך. כך יקטין את הפשיעה החמורה של מפגיני המחאה כנגד ההפיכה המשפטית. כמו שהצבא
עושה בפלסטין. מצער שהניסוי בשיקגו לא בדק את האפשרות לאסור על שוטרים לחשוב
ולפעול א-לה-בן גביר.
