בישראל כוססו ציפורניים בראשית השבוע לקראת
הפגישה בין ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל, שבה אמור להיקבע מי יהיה הנגיד הבא. הנגיד
הנוכחי או הפודל של ראש הממשלה.
כלומר, מלבד כמה עיתונאים איש לא התעניין בפגישה.
מה גם שהיא הסתיימה במעין לא־כלום, כי לא נקבע בה דבר לגבי זהות נגיד בנק ישראל
הבא אלא רק שההכרעה תהיה אחרי החגים. כלומר, עוד חזון למועד.
מה שמעלה שאלה: האם הנגיד הנוכחי הוא ברווז
צולע לפחות עד "אחרי החגים" ואפילו עד ה־24 בדצמבר, יום בו יפוג מינויו?
ולא, אין לי מושג מי יהיה הנגיד אבל אני מבין בברווזים.
הברווז הצולע
ברווז צולע, כמו כל בעל חיים צולע, הוא יעד
קל לטורפים. בהשאלה לבני האדם, הוא מי שאו־טו־טו מסיים את תפקידו. אומרים על ברווז
אנושי צולע שהוא ינסה, ככל יכולתו, לרצות את אדונו. האדון, במקרה זה, הוא בנימין נתניהו.
אלא אם כן האדון הוא לא באמת אדון אלא אסיר
שעליו שומרים ה"ה סמוטריץ', גולדקנופף, דרעי ובן גביר, שיודעים שהאדון ניתן
לסחיטה. או אז עולה השאלה מה מוכן האדון לשלם תמורת נגיד כלשהו. זהותו הספיצפית לא
ממש מעניינת את ארבעת הסוהרים.
הסטודנט המתכנת
צודקים. נגיד הוא לא דמות חשובה. אפשר לדמיין איזו בינה
מלאכותית (Artificial Intelligence)
שתוכנתה בידי סטודנט שנה א' ותבצע את הפעולות
הבאות: כאשר האינפלציה היא % 1־3% לשנה – שום דבר, אם היא מתחת ל-1% לשנה – הורדת הריבית בחצי אחוז, וכשהיא מעל ל- 3% - העלאתה
באחוז אחד לפחות.
במונחי 30 השנה האחרונות, מה שנקבל מהתוכנה זה
נגיד של בנק מרכזי נועז והחלטי. בתרחיש הזה יש סיכוי שהסטודנט שלנו יקבל ציון
בינוני. אם לעומת זאת הוא יתכנת אותה כך שבמקרה של אינפלציה מעל 3% הריבית תעלה בשיעור של רבע לאחוז לחודש, וכשהיא
מתחת לאחוז אחד היא תסתפק ברבע אחוז – או אז יתקבל לא סתם ציון גבוה אלא את אמיר
ירון או ג'רום פאואל (נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב), ובעצם את רוב נגידי הבנקים
המרכזיים בעולם. מה שיפה בתוכנה זה שהיא
חוסכת שתי משכורות: זו של הנגיד וזו של המשנה לנגיד, וגם די הרבה רוגלעך וקפה
מהישיבות של הוועדה המוניטרית שהנגיד עומד בראשה והמשנה חבר בה ושטווח ההחלטות שלה
בפועל זהה למתכנת הלא־נועז.
וזה בערך 90% מהעבודה של הנגיד ככל שהיא
נוגעת למדיניות. ביתרת העבודה שלו הוא מטריד את הכפופים לו – כמקובל בידי מנהלים
בכירים.
הממשלה מגיבה
מה שמחזיר את הדיון לשאלה שבה נפתח המאמר
הזה: האם יהיה לנו פודל של ראש הממשלה, ברווז מהסוג הצולע או ברווז מהסוג שרק
מקרקר. התשובה היא שזה ממש לא משנה איזה משחקי ריבית הם משחקים. אלא אם כן, בדומה לעמיתם
הטורקי, הוא או היא יחרגו מגבולות המתכנת הנועז וישלמו על כך בתנודות חריפות בשער
החליפין.
במדינה כמו ישראל ממילא יהיו שרים וחברי כנסת
שיוכלו לעת הריבית הגבוהה מדי לטעמם לחוקק סבסוד משכנתאות לאברכים, תושבי ערי פיתוח מזרחה
מבית אל, נזקקי הביטוח הלאומי או זוגות צעירים בגיל או בכסף.
לכן, גם כאשר יגיעו "אחרי החגים",
זהות הברווז תישאר לא ממש חשובה.
